M’Cheyne Bible Reading Plan

ג ישוע חזר לבית-הכנסת בכפר-נחום וראה שם איש שידו משותקת. ² מאחר שהיום היה שבת, רצו מתנגדיו של ישוע לראות אם ירפא את האיש. הם החליטו שאם ישוע ירפא את האיש, יאסרו אותו.

³ ישוע קרא אל האיש המשותק: "בוא ועמוד לפני כולם." ⁴ לאחר מכן הוא פנה אל הזוממים נגדו ושאל: "על-פי התורה האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל נפשות בשבת, או לאבד אותן?" לא הייתה תשובה בפיהם. ⁵ ישוע הביט בהם בכעס וצער, בגלל לב האבן שלהם, ואז פקד על האיש החולה: "הושט את ידך!" האיש הושיט את ידו, וזו נרפאה מיד.

⁶ הפרושים מיהרו להתייעץ עם אנשי הורדוס כיצד להיפטר מישוע.

ישוע ותלמידיו עזבו את בית-הכנסת והלכו לשפת הים. הקהל הרב שהלך אחריהם בא כמעט מכל קצות הארץ: מהגליל, מיהודה, מירושלים, מאדום, מעבר הירדן ואפילו מאזור צור וצידון. כל האנשים האלה הלכו אחרי ישוע מפני ששמעו על הנסים והנפלאות שחולל, וכמובן שרצו לראות אותו במו עיניהם.

⁹ ישוע ביקש מתלמידיו להכין לו סירה, כדי שאם ינסה הקהל להידחק אליו ויאלץ אותו להיכנס למים, יוכל לעלות על הסירה. ¹⁰ באותו יום הוא ריפא חולים רבים מאוד, וכתוצאה מכך הלכו והתרבו החולים שנהרו אליו מכל עבר, וכל אחד ניסה לגעת בו כדי להירפא.

¹¹ כאשר נגעו אנשים אחוזי-שדים בישוע, הם נפלו לפניו וצעקו: "אתה הוא בן-האלוהים!" ¹² אולם ישוע ציווה עליהם לשתוק ולא לגלות את זהותו. ¹³ ישוע עלה על אחד ההרים והזמין אליו אנשים מסוימים מבין הקהל. הוא בחר שנים-עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים ושילכו ללמד את העם, ונתן להם סמכות לרפא חולים ולגרש שדים.

אלה שמות השנים-עשר שישוע בחר:

שמעון כיפא (שישוע כינה אותו "פטרוס"),

יעקב ויוחנן בני-זבדי (שישוע כינה "בני-רעם"),

אנדרי,

פיליפוס,

בר-תלמי,

מתי,

תומא,

יעקב בן-חלפי,

תדי,

שמעון (מחבורת הקנאים)

ויהודה איש קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע).

²⁰ כאשר חזר ישוע לבית מארחיו, שוב המתין לו קהל שמילא את כל הבית, כך שישוע ותלמידיו לא יכלו להפסיק ולאכול. ²¹ כשנודע לבני משפחתו על כך, הם באו לקחתו לביתם. "הוא יצא מדעתו!" קראו. ²² מורי הלכה מירושלים באו לשם ואמרו: "אתם יודעים מדוע הוא יכול לגרש שדים? מפני שבעל-זבול, שר השדים, שוכן בתוכו!"

²³ ישוע קיבץ אותם סביבו ודיבר אליהם במשלים. "כיצד יכול השטן לגרש את השטן?" שאל. ²⁴ ממלכה מפולגת לא תחזיק מעמד ותתמוטט. ²⁵ משפחה שיש בה חילוקי דעות ופילוגים – תיהרס. ²⁶ אם השטן נלחם נגד עצמו, מה יוכל להשיג? ²⁷ אדם צריך להתגבר תחילה על השטן עצמו, לפני שיוכל לגרש את השדים שלו, כשם ששודד חייב להשתלט תחילה על בעל-הבית, לפני שיוכל לשדוד את רכושו.

²⁸ "אני מזהיר אתכם," המשיך ישוע. "כל החטאים וגידופים ייסלחו לבני אדם. ²⁹ רק חטא אחד לעולם לא ייסלח – גידוף רוח הקודש."

³⁰ ישוע מצא לנכון להזהיר אותם, שכן טענו שהוא חולל נסים בכוחו של השטן (במקום שיודו שהוא חולל נסים בכוחו של רוח הקודש).

בינתיים באו אמו ואחיו של ישוע אל הבית שבו לימד. הם שלחו מישהו לקרוא לישוע החוצה, כי רצו לדבר איתו. "אמך ואחיך מחכים לך בחוץ; הם רוצים לדבר אתך," אמר לו מישהו.

³³ "מי היא אמי?" "מי הם אחי?" קרא ישוע. ³⁴ הוא הביט באנשים סביבו והכריז: "הנה אמי ואחי! ³⁵ כל השומע בקול אלוהים הוא אחי, אחותי ואמי."

ג אם כן, מהו יתרונו של היהודי? ומה יתרונה של המילה? ² יש יתרון רב בכל דרך.

ראשית כל, אלוהים הפקיד את דברו הכתוב בידי היהודים. ³ אמנם חלק מהם לא האמין, אך האם אתם חושבים כי משום שהיהודים הפרו את הבטחתם לאלוהים, יפר אלוהים את הבטחותיו להם? ⁴ חלילה! גם אם כל בני האדם משקרים, אלוהים נאמן ודובר אמת! הרי כתוב בתהילים שדברי אלוהים הם דברי אמת, ומשפטו תמיד משפט צדק.^[a]

⁵ אך אם הרשעות שלנו מבליטה ומדגישה את טובו של ה', האם נאמר שאלוהים גורם לנו עוול בהענישו אותנו? (יש אנשים החושבים כך!)

⁶ חלילה! אם אלוהים יתעלם מחטא, כיצד יוכל לשפוט את העולם? ⁷ אנו כאילו אומרים, שאם על-ידי השקרים שלנו יוצאת אמת אלוהים לאור וגדל כבודו, מדוע עלינו להישפט כחוטאים? ⁸ אם-כך, מדוע שלא נרבה לעשות מעשים רעים כדי שתצא מהם טובה? (שונאינו העלילו עלינו שכך אמרנו!) אמרו אתם, האין זה צודק להרשיע ולהעניש את אלה האומרים זאת?

⁹ אם כן, האם היהודים טובים מהגויים? כלל לא. כבר הוכחנו שכל בני-האדם חוטאים – יהודים וגויים ללא הבדל. ¹⁰ כפי שכתוב בתהילים^[b]

¹⁹ אנחנו יודעים כי דברי התורה מכוונים אל אלה הכפופים לה – היהודים – ואלוהים ישפוט ויעניש אותם, שכן עליהם לשמור את מצוותיו ולא להתנהג בצורה כזאת. לאיש מהם אין תירוץ! למעשה, העולם כולו עומד אשם לפני אלוהים. ²⁰ שהרי איש לא יצדק לפני אלוהים בזכות קיום התורה, מכיוון שחוקי התורה מצביעים על חטאינו ומראים לנו שאנו חוטאים. ²¹ עתה נתגלה האופן שבו מצדיק ה' את האדם ללא התורה, אם כי התורה והנביאים כבר העידו על כך. ²² צידוק זה ניתן לכל המאמינים בישוע המשיח, ללא הפליה. ²³ כי כל בני-האדם חטאו, וכולם חסרי כבוד אלוהים. ²⁴ בכל זאת, אלוהים הצדיק אותנו בחסדו חינם, על-ידי קורבנו של ישוע המשיח שהוקרב למעננו.

²⁵ אלוהים שלח את המשיח לשאת את העונש על חטאינו, כדי שעל-ידי אמונה בדמו, הוא יהיה כפרתנו – כלומר, יכפר על חטאינו. וכל זאת כדי להראות לנו את צדקתו, לאחר שברחמיו הרבים מחק את חטאי העבר. ²⁶ במעשה זה רצה אלוהים לגלות לנו את צדקתו – את סליחתו לחוטאים – ולהוכיח כי הוא עצמו צדיק, וכי הוא מצדיק את כל המאמין בישוע המשיח בנו.

²⁷ ובכן, האם יש למישהו סיבה להתגאות? ודאי שלא. מדוע? משום שאלוהים זיכה והצדיק אותנו בזכות קרבנו של המשיח ואמונתנו בו, ולא בזכות מעשינו הטובים. ²⁸ לפיכך אנו מסיקים שאדם נצדק לפני אלוהים על-ידי אמונתו בישוע המשיח בן-האלוהים, ולא על-ידי הישגיו בקיום מצוות התורה.

²⁹ החושבים אתם שאלוהים הוא אלוהי היהודים בלבד, ורק אותם הוא מושיע? ודאי שלא! אלוהים הוא גם אלוהי הגויים. ³⁰ ומכיוון שאלוהי היהודים הוא גם אלוהי הגויים, הוא מצדיק את כולנו על-ידי האמונה. ³¹ האם בהדגישנו את חשיבות האמונה מבטלים אנו את התורה? חס וחלילה! למעשה אנחנו מקיימים אותה – דבר האפשרי רק על-ידי אמונה במשיח.