M’Cheyne Bible Reading Plan
יב לאחר מכן, בשבת אחת, עברו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה. מאחר שהתלמידים היו רעבים הם קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים. 2 פרושים אחדים ראו את הדבר ומחו לפני ישוע: "תלמידיך עוברים על התורה! הם מחללים את השבת!"
3 אולם ישוע השיב להם: "האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים? 4 דוד נכנס לבית האלוהים, ויחד עם אנשיו אכל את לחם הפנים שהיה מיועד לכוהנים בלבד. גם מעשה זה היה עבירה על התורה! 5 והאם מעולם לא קראתם בתורה שמותר לכוהנים התורנים לעבוד בשבת בבית-המקדש? 6 אני אומר לכם: יש כאן אחד שהוא גדול מן המקדש! 7 אילו הבינותם את הפסוק[a]: 'חסד חפצתי ולא זבח', לא הייתם מרשיעים חפים מפשע! 8 כי בן האדם הוא אדון השבת!"
9 ישוע המשיך בדרכו ונכנס אל בית-הכנסת המקומי. 10 באותה שעה היה בבית-הכנסת איש שידו משותקת. שאלו הפרושים את ישוע: "האם מותר לרפא בשבת?" (הם קיוו שישוע יאמר "כן", כדי שיוכלו להרשיע ולאסור אותו).
11 אולם ישוע השיב להם: "אילו הייתה לכם כבשה אחת בלבד, והיא הייתה נופלת בשבת לתוך הבאר, האם לא הייתם עובדים באותו יום וטורחים להציל אותה? 12 וכמה יקר האדם מן הכבשה! כן, מותר לעשות טוב בשבת." 13 ישוע פנה אל האיש ואמר: "הושט את ידך." וכאשר זה הושיט את ידו היא נרפאה כליל ונראתה כמו היד השנייה.
14 כשראו הפרושים את המעשה של ישוע, כינסו אספה כדי לתכנן את מאסרו והוצאתו להורג.
15 אולם ישוע ידע את מזימתם, ולכן הלך משם. אנשים רבים הלכו בעקבותיו, וישוע ריפא את החולים שביניהם, 16 אך הזהיר אותם שלא לפרסם את דברי הנסים שחולל. 17 כך התקיימה נבואת ישעיהו[b]:
18 "הן עבדי, אתמך בו, בחירי רצתה נפשי.
נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא.
19 לא יצעק ולא יישא ולא ישמיע בחוץ קולו;
20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה;
לאמת יוציא משפט. 21 לא יכהה ולא ירוץ
עד ישים בארץ משפט, ולתורתו איים (גויים) ייחלו".
22 לאחר מכן הובא אל ישוע אדם אחוז שד, שהיה עיוור ואילם. ישוע ריפא את האיש והשיב לו את ראייתו ואת כושר הדיבור. 23 הקהל, שהופתע מאוד, קרא: "אולי ישוע הוא המשיח בן-דוד!"
24 אולם כששמעו זאת הפרושים, אמרו: "אין פלא שהוא יכול לגרש שדים; הרי הוא מקבל את כוחו מבעל-זבוב שר השדים!"
25 ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן ענה: "ממלכה מפולגת בתוך עצמה תתפרק. בית מפולג או עיר מפולגת לא יחזיקו מעמד ויקרסו גם הם. 26 אם השטן מגרש את השטן, הרי שהוא נלחם בעצמו והורס את ממלכתו. 27 ואם, לפי טענתכם, אני מגרש את השדים בכוחו של בעל-זבוב – אז בכוחו של מי מגרשים בניכם את השדים? לכן הם יהיו לאמות מידה. 28 אולם אם אני מגרש את השדים בכוחו של אלוהים וברוחו, אז עובדה שמלכות האלוהים הגיעה אליכם. 29 איש אינו יכול לשדוד את מלכות השטן לפני שיכבול אותו תחילה. לאחר שיכבול את השטן, יוכל לגרש את השדים שלו. 30 מי שאינו אתי נגדי הוא, ומי שאינו אוסף אתי – מפזר.
33 "את העץ מכירים על-פי הפרי שהוא נותן. עץ משובח נותן פרי טוב, ועץ רקוב נותן פרי רקוב. 34 ילדי נחשים שכמוכם! כיצד יכולים אנשים רשעים כמוכם לומר דבר טוב? הרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו! 35 אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו. 36 ואני אומר לכם: ביום-הדין יהיה עליכם לתת דין וחשבון על כל מילה בטלה שיצאה מפיכם! 37 הדברים שאתם אומרים כאן עכשיו יקבעו את גורלכם: או שהם יזכו אתכם, או שהם יחייבו אתכם בדין."
38 יום אחד באו אל ישוע סופרים ופרושים אחדים וביקשו שיחולל לפניהם נס (כדי להוכיח שהוא המשיח).
46 בשעה שישוע דיבר בתוך בית מלא אנשים, עמדו אמו ואחיו בחוץ וביקשו לראות אותו. 47 מישהו בא אל ישוע והודיע לו שאמו ואחיו עומדים בחוץ ורוצים לדבר אתו.
48 "מי היא אמי?" קרא ישוע. "מי הם אחי?" 49 הוא הצביע על תלמידיו והכריז: "אלה הם אמי ואחי! 50 כל מי שמציית לאבי שבשמים הוא אמי, אחי ואחותי!"
יב באותם הימים התנכל המלך הורדוס למאמינים אחדים, 2 אף הוציא להורג את יעקב השליח, אחיו של יוחנן. 3 כשראה הורדוס שהדבר מצא-חן בעיני מנהיגי היהודים, אסר את פטרוס באמצע חג הפסח. 4 הורדוס התכוון להעמיד את פטרוס למשפט פומבי בתום החג, ועל כן השליך אותו בינתיים לכלא והפקיד עליו שישה-עשר שומרים. 5 אולם הקהילה התפללה בעד פטרוס ללא הרף בעת מעצרו.
6 בלילה שקדם למשפט הפומבי ישן פטרוס בין שני חיילים, כבול בשרשרת כפולה, והשומרים שמרו בזהירות על פתח הכלא. 7 לפתע זרח אור בתוך התא, ומלאך ה' עמד לצידו של פטרוס. המלאך נגע בירכו של פטרוס והעירו משנתו. "קום, מהר!" קרא המלאך. באותו רגע נפלו השרשרות מעל-ידיו. 8 "התלבש ונעל את נעליך," הוסיף המלאך, ופטרוס עשה. "עכשיו לבש את מעילך ובוא אחרי!" פקד.
9 פטרוס יצא מהתא בעקבות המלאך, אולם כל הזמן חשב שזהו רק חלום או חזיון; הוא לא יכול היה להאמין שכל זה קורה לו במציאות! 10 הם חלפו על פני גוש התאים הראשון והשני, והגיעו אל שער הברזל הפונה לרחוב. השער נפתח לפניהם מעצמו, והם עברו דרכו. הם המשיכו ללכת עוד מרחק קצר, ולפתע נעלם המלאך.
11 פטרוס הבין לבסוף את המתרחש. "אין זה חלום!" אמר לעצמו. "אלוהים באמת שלח את מלאכו להציל אותי מיד הורדוס וממזימותיהם של היהודים!" 12 לאחר שעיכל את הדבר במוחו הלך אל ביתה של מרים, אמו של יוחנן מרקוס. שם התאספו מאמינים רבים לתפילה.
13 פטרוס דפק על דלת הבית, ונערה בשם רודה ניגשה לראות מי זה. 14 כשהכירה את קולו של פטרוס היא שמחה כל-כך, עד ששכחה לפתוח את הדלת. היא מיהרה להיכנס אל הבית וסיפרה לכולם שפטרוס עומד בחוץ.
15 האחים לא האמינו לה. "יצאת מדעתך!" קראו. אולם מאחר שרודה עמדה על שלה, חשבו: "אולי זהו המלאך של פטרוס. הם ודאי הרגו אותו. "
16 בינתיים המשיך פטרוס לדפוק על הדלת, וכשיצאו לבסוף האחים לפתוח את השער, הם הופתעו מאוד! 17 פטרוס אמר להם לשתוק, וסיפר להם כיצד חילץ אותו האדון מבית-הכלא. "ספרו זאת ליעקב ולאחים," ביקש מהם, והלך לו למקום בטוח יותר.
18 עם אור הבוקר שררה מבוכה גדולה בכלא: מה קרה לפטרוס? 19 הורדוס שלח את אנשיו לחפש את פטרוס, אך הם לא מצאו אותו. משום כך ציווה הורדוס לאסור את שישה-עשר השומרים, להעמידם לדין ולהוציאם להורג. לאחר מכן עזב את העיר ועבר לגור בקיסריה.
20 בהיותו בקיסריה הגיעה משלחת מהערים צור וצידון כדי לראותו. הורדוס לא היה ביחסים טובים עם תושבי הערים האלה, אולם חברי המשלחת התיידדו עם בלסטוס המזכיר של המחוז וביקשו שלום, כי מבחינה כלכלית הייתה ארצם תלויה במסחר עם ארצו של הורדוס. 21 נקבע להם ראיון עם הורדוס, וביום המיועד הוא לבש את בגדי מלכותו, ישב על כסא מפואר ונאם לפניהם. 22 בתום הנאום הריע לו הקהל בתשואות רמות וצעק: "זהו קולו של אל, ולא של בן-תמותה!"
23 באותו רגע הכה מלאך ה' את הורדוס במחלה קשה; גופו נמלא תולעים שכרסמו אותו, וכעבור זמן קצר מת, משום שקיבל את סגידת האנשים במקום שיחלוק את הכבוד לאלוהים.
24 בשורת הישועה של אלוהים התפשטה במהירות, ומאמינים רבים נוספו לקהילה.
25 לאחר שסיימו בר-נבא ושאול את שליחותם בירושלים, לקחו איתם את יוחנן מרקוס ושבו לאנטיוכיה.
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.