M’Cheyne Bible Reading Plan

י ישוע קרא אליו את שנים-עשר תלמידיו ונתן להם כוח לגרש רוחות רעות ולרפא כל מיני מחלות.

² אלה שמותיהם של שנים-עשר התלמידים: שמעון (הנקרא גם פטרוס), אנדרי (אחיו של שמעון), יעקב (בנו של זבדי), יוחנן (אחיו של יעקב), ³ פיליפוס, בר-תלמי, תומא, מתתיהו (גובה המכס), יעקב (בן-חלפי), תדי, ⁴ שמעון (מחבורת "הקנאים"), ויהודה איש קריות (זה שהסגיר את ישוע).

⁵ ישוע נתן להם את ההוראות הבאות: "אל תלכו אל הגויים או אל השומרונים, ⁶ כי אם אל הצאן התועה של עם ישראל בלבד. ⁷ לכו וספרו להם שמלכות השמים קרובה. ⁸ רפאו את החולים, הקימו את המתים לתחייה, רפאו את המצורעים וגרשו את השדים. אתם קיבלתם הכול חינם אין כסף, לכן אל תדרשו תמורה בעד שירותכם!

⁹ "אל תיקחו איתכם זהב, כסף או נחושת. ¹⁰ אל תיקחו תרמיל עם בגדים להחלפה, לא נעלים ואף לא מקל הליכה. האנשים שתעזרו להם ידאגו לכם ויטפלו בכם. ¹¹ בבואכם לעיר או לכפר, חפשו שם בן אדם טוב והישארו בביתו עד שיגיע הזמן ללכת לעיר אחרת. ¹² כשתכנסו אל הבית, קודם כל ברכו אותו בשלום. ¹³ אם זהו ביתם של אנשים טובים, הברכה תתקיים; ואם אין אלה אנשים טובים, הברכה תשוב אליכם. ¹⁴ בכל עיר או בית שבהם לא יקבלו אתכם, נערו את אבק המקום מעל רגליכם ולכו לדרככם. ¹⁵ אני אומר לכם: אף לסדום ועמורה יהיה קל יותר ביום-הדין מאשר לערים אלה.

¹⁶ "אני שולח אתכם כמו כבשים בין זאבים. לכן היו ערמומיים כנחשים ותמימים כיונים. ¹⁷ אולם היזהרו! כי עלולים לאסור ולשפוט אתכם ולהלקות אתכם בשוטים בבתי-הכנסת. ¹⁸ כן, יהיה עליכם להישפט לפני מלכים ומושלים בגללי, אולם זאת תהיה לכם הזדמנות לספר להם ולעולם כולו על אודותיי.

¹⁹ "כשיאסרו אתכם, אל תדאגו למה שתגידו במשפט, כי אני אשים בפיכם את המילים הנכונות בזמן הנכון, ²⁰ וכך לא אתם תדברו, כי אם רוח אביכם שבשמים ידבר בפיכם.

²¹ "אח יבגוד באחיו ויסגירו למוות; אבות ימסרו את בניהם למוות; ילדים יקומו נגד הוריהם וייגרמו למותם. ²² כולם ישנאו אתכם משום שאתם שייכים לי, אולם כל מי שיחזיק מעמד עד הסוף – ייוושע!

²³ "אם רודפים אתכם ומציקים לכם בעיר אחת – ברחו לעיר אחרת. לא תספיקו לעבור בין כל הערים עד שבן-האדם יחזור. ²⁴ תלמיד איננו גדול ממורו, ועבד אינו מכובד מאדוניו. ²⁵ התלמיד משתתף בגורל מורו, ומה שיקרה לאדון יקרה גם לעבד. ואם לי, האדון, קראו 'בעל-זבוב' (אדון השדים), אין ספק שכך יקראו גם לכם. ²⁶ אולם אל תפחדו מאלה שמאיימים עליכם, כי יבוא הזמן שהאמת תצא לאור, וכולם יוכלו לראות את מזימות הסתר שלהם.

²⁷ "מה שאני אומר לכם בחושך, לכו והכריזו אותו באור היום. ומה שאני לוחש באוזניכם, השמיעו בקול מעל גגות הבתים.

²⁸ "אל תפחדו מאלה היכולים להרוג את גופכם בלבד, אולם אינם מסוגלים לפגוע בנפשכם! עליכם לפחוד רק מאלוהים היכול להשמיד גם את הגוף וגם את הנפש בגיהינום. ²⁹ אף ציפור דרור (הנמכרת בזול) לא תיפול על הארץ בלי שאביכם שבשמים ידע זאת. ³⁰ אלוהים יודע אף את מספר השערות שעל ראשכם! ³¹ לכן אל תפחדו! אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות.

³² "כל המודה בי לפני בני-אדם, גם אני אודה בו לפני אבי שבשמים. ³³ אולם אם מישהו טוען שאינו מכיר אותי, גם אני לא אכיר בו לפני אבי שבשמים.

³⁴ "אל תחשבו שבאתי להשכין שלום בארץ! לא שלום, כי אם חרב. ³⁵ באתי להמריד בן באביו ובת באמה, ולגרום לכלה למרוד בחמותה. ³⁶ אויביו הגדולים של האדם יהיו דווקא בני-ביתו. ³⁷ אם אתה אוהב את אביך ואת אמך יותר ממני, אינך ראוי להיות תלמידי. ואם אתה אוהב את בנך או את בתך יותר ממני, אינך ראוי לי. ³⁸ אם אינך מוכן לשאת את צלבך וללכת אחרי, אינך ראוי לי.

³⁹ "אם אתה רוצה לשמור על חייך – תאבד אותם, ואם תהיה מוכן לוותר על חייך למעני – תציל אותם.

⁴⁰ "מי שמקבל אתכם בשמחה – מקבל אותי. ומי שמקבל אותי – מקבל גם את האלוהים ששלח אותי. ⁴¹ אם תקבלו בשמחה נביא, משום שהוא איש אלוהים – תקבלו אותו שכר בשמים שמקבל הנביא. ואם תקבלו אנשים טובים וצדיקים, משום שהם אוהבים את ה' – תקבלו אותו השכר שהם מקבלים. ⁴² ואם בתור תלמידי תתנו לילד קטן כוס מים קרים, אני מבטיח לכם שתקבלו שכר משמעותי על כך."

י בקיסריה גר קצין רומאי בשם קורנליוס; הוא היה מפקד הגדוד האיטלקי שבמקום. ² קורנליוס וכל בני-משפחתו היו אנשים אדוקים ויראי-אלוהים. הוא היה איש תפילה, ונהג לחלק מתנות ותרומות ביד נדיבה. ³ יום אחד, בשעה שלוש אחר-הצהריים, ראה קורנליוס לפתע מלאך ה' בחזיון. המלאך קרב אליו וקרא: "קורנליוס!"

⁴ קורנליוס הביט בו בפחד ושאל: "מה רצונך, אדוני?"

והמלאך השיב: "אלוהים לא התעלם מתפילותיך ומנדיבות לבך! עליך לשלוח עתה מספר אנשים ליפו, כדי שימצאו את שמעון פטרוס אשר גר על חוף הים אצל שמעון מעבד-העורות, ויבקשו אותו לבוא אליך."

⁷ ברגע שנעלם המלאך קרא קורנליוס לשניים ממשרתיו ולאחד משומרי ראשו, שהיה גם הוא איש ירא אלוהים, ⁸ לאחר שסיפר להם את דבר החיזיון שלח אותם ליפו.

למחרת, בעוד השלושה מתקרבים אל העיר, עלה פטרוס על גג הבית כדי להתפלל. הייתה זאת שעת צהריים, ופטרוס, שהיה רעב, המתין לארוחתו. אולם עוד לפני שהייתה הארוחה מוכנה נפלה עליו תרדמה. ¹¹ הוא ראה את השמים נפתחים, ומתוכם ירד סדין גדול קשור בארבע קצותיו. ¹² בתוך הסדין היו כל מיני חיות טמאות, נחשים ועופות דורסים.

¹³ "קום, פטרוס; שחט ואכול!" קרא קול מן השמים.

¹⁴ "חס וחלילה, אדוני," קרא פטרוס. "מעולם לא אכלתי אוכל בלתי כשר!" ¹⁵ הקול דיבר אל פטרוס בשנית: "עליך לשמוע בקול אלוהים. אם אלוהים קורא למשהו טהור, אתה אל תקרא לו טמא!"

¹⁶ חזיון זה חזר ונשנה שלוש פעמים, ולאחר מכן הועלה הסדין חזרה לשמים. ¹⁷ פטרוס היה נבוך ומבולבל. מה פשר החיזיון? מה עליו לעשות? בדיוק באותה שעה מצאו שליחיו של קורנליוס את ביתו של שמעון מעבד-העורות, ועמדו מאחורי השער. ¹⁸ "האם כאן גר שמעון פטרוס?" שאלו.

¹⁹ בינתיים, בעוד פטרוס מהרהר בחזיון ובפשרו, אמר אליו רוח הקודש: "שלושה אנשים באו הנה לפגוש אותך. ²⁰ רד למטה ולך אתם, כי אני שלחתי אותם."

²¹ פטרוס ירד למטה, וכשראה את השלושה אמר: "אני האיש אשר אתם מחפשים. מה רצונכם?"

²² "קורנליוס הקצין הרומאי שלח אותנו אליך," השיבו השלושה. "קורנליוס הוא איש ירא אלוהים, טוב-לב, נדיב ומכובד על ידי כל היהודים. מלאך ה' נגלה אליו בחזיון וציווה עליו להזמין אותך לביתו, כדי שתאמר לו מה עליו לעשות."

²³ פטרוס הזמין אותם להיכנס אל הבית וללון אצלו בלילה. למחרת היום הוא יצא אתם לדרך, ומאמינים אחרים מיפו הצטרפו אליו.

²⁴ כעבור יום הגיעה החבורה לקיסריה. קורנליוס שכבר ציפה לבואם, כינס בביתו את קרוביו וידידיו הטובים, כדי שגם הם יפגשו את פטרוס. ²⁵ כשנכנס פטרוס אל הבית נפל קורנליוס על ברכיו והשתחווה לו.

²⁶ "קום על רגליך," אמר לו פטרוס. "אני בן-אדם בדיוק כמוך!" ²⁷ קורנליוס קם על רגליו ושוחח זמן-מה עם פטרוס. לאחר מכן נכנסו שניהם אל חדר האורחים - שם נתאספו רבים.

²⁸ פטרוס פנה אל הנוכחים ואמר: "אתם יודעים שאסור ליהודי להיכנס לביתו של גוי. אולם אלוהים הראה לי בחזיון שאסור להתייחס אל שום אדם כאילו הוא טמא או נחות ממני. ²⁹ משום כך הסכמתי לבוא הנה מיד כשקראתם לי. אך האם מותר לי עתה לשאול מה אתם רוצים?"

³⁰ "לפני ארבעה ימים," החל קורנליוס להסביר, "התפללתי בביתי כרגיל, ובערך בשעה הזאת - בשעה שלוש - עמד לפני לפתע אדם לבוש גלימה זוהרת, ³¹ ואמר אלי: 'קורנליוס, אלוהים לא התעלם מתפילותיך ומנדיבות לבך! ³² עליך לשלוח עתה מספר אנשים ליפו, כדי שימצאו את שמעון פטרוס, אשר גר על חוף הים אצל שמעון מעבד-העורות, ויבקשו אותו לבוא אליך.' ³³ ובכן, מיד שלחתי לקרוא לך, ויפה מצדך שהזדרזת לבוא. הנה כולנו לפניך, מצפים לשמוע מפיך מה שציווה עליך אלוהים לומר לנו."

³⁴ פתח פטרוס ואמר: "עתה אני רואה בבירור שאלוהים אינו מאפיל, ³⁵ אלא כל אדם הירא את אלוהים ועושה מעשים טובים מוצא-חן בעיני אלוהים, בין אם הוא יהודי או גוי. אני בטוח שכולכם שמעתם את הבשורה הטובה שבישר ה' לעם ישראל - שאפשר להתפייס עם אלוהים באמצעות ישוע המשיח, אשר הוא אדון כל הבריאה. מאז שהחל יוחנן להטביל את החוזרים בתשובה התפשטה הבשורה בכל הארץ - מהגליל ועד אזור יהודה. ³⁸ ודאי שמעתם שאלוהים משח את ישוע מנצרת ברוח הקודש ובגבורה, שהוא הסתובב בארץ ועזר לבני-אדם, ושריפא את כל אלה שהיו כבולים על-ידי השטן, משום שהאלוהים היה אתו.

³⁹ "אנחנו, השליחים, עדים לכל המעשים שעשה ישוע בכל ארץ ישראל, כולל ירושלים, עד אשר הומת על הצלב. אולם שלושה ימים לאחר שנצלב החזירו אלוהים לחיים, והראה אותו לעיני אנשים מסוימים שבהם בחר מראש. אלוהים לא בחר את העדים האלה מבין הקהל הרחב, כי אם מבינינו. אנחנו אלה שאכלנו ושתינו איתו לאחר שקם מן המתים, ⁴² והוא שלח אותנו לבשר את הבשורה הטובה הזאת בכל מקום, ולהעיד שאלוהים הסמיך את ישוע לשפוט את החיים ואת המתים. ⁴³ כל הנביאים כתבו עליו, ואמרו שכל המאמין בו ייסלחו לו כל חטאיו בזכותו."

⁴⁴ לפני שסיים פטרוס את דבריו צלח רוח הקודש על כל הנוכחים. ⁴⁵ היהודים המשיחיים, שבאו עם פטרוס מיפו, השתוממו לראות שמתנת רוח הקודש ניתנה גם לגויים. אולם לא היה ספק בכך, כי הם שמעו אותם מדברים בשפות בלתי מובנות ומהללים את אלוהים.

"אנשים אלה קיבלו עתה את רוח הקודש ממש כמונו!" קרא פטרוס. "האם מישהו מתנגד לכך שאטביל אותם במים?" ⁴⁸ וכך הוא הטביל אותם בשם ישוע המשיח. לאחר מכן ביקש ממנו קורנליוס להישאר אצלם ימים אחדים.