M’Cheyne Bible Reading Plan
כ "מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו," המשיך ישוע. 2 האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם.
3 כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה. 4 הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום.
5 בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר-הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם.
6 בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש. 'מדוע התבטלתם כל היום?' שאל אותם. 7 'משום שאיש לא שכר אותנו,' השיבו.
'לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים,' אמר להם האיכר. 8 בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים. 9 כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים. 10 בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד.
13 'ידידי,' ענה האיכר לאחד מהם, 'לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים? 14 קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם; 15 האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?' 16 כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים."
17 כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים-עשר תלמידיו 18 ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים: "מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות 19 וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה." 20 לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה.
21 "מה בקשתך?" שאל ישוע.
"הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך," ביקשה האם.
22 אולם ישוע אמר לה: "את לא יודעת מה את מבקשת!" הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם: "האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?"
"כן, בהחלט," השיבו.
23 "אתם באמת תשתו ממנה," אמר להם ישוע, "ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם."
24 כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד.
25 לכן קיבץ ישוע את תלמידיו ואמר: "בין אנשים עובדי אלילים המלכים הם רודנים, וכל פקיד זוטר רודה באלה הנתונים תחתיו. 26 אולם ביניכם אין הדבר כך. מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת, 27 ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד. 28 עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן-האדם, באתי לא כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בער רבים."
29 כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול.
30 שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק: "אדוננו, בן-דוד, אנא, רחם עלינו!" 31 ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם. 32 כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם: 'מה אתם רוצים שאעשה למענכם?"
33 "אדוננו, אנחנו רוצים לראות," התחננו העיוורים.
34 ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע.
כ לאחר ששככה הסערה אסף פולוס את התלמידים, ובדברי עידוד נפרד מהם לשלום ויצא בדרכו למקדוניה. 2 בכל הערים שבהן עבר הוא לימד את המאמינים את דבר ה', ולבסוף הגיע ליוון. 3 כעבור שלושה חודשים התכונן פולוס ללכת לסוריה, אולם משנודע לו שהיהודים תכננו להתנקש בחייו, החליט לסטות מדרכו ולנסוע קודם צפונה, למקדוניה.
4 מספר אנשים ליוו את פולוס עד אסיה הקטנה: סופטרוס בן-פורוס מברואה; ארסטרכוס וסקונדוס מתסלוניקי; גיוס מדרבי; טימותיוס; וטוכיקוס וטרופימוס אשר חזרו לבתיהם באסיה הקטנה. 5 כל אלה הלכו לפנינו וחיכו לנו בטרואס. 6 בתום חג הפסח עלינו על ספינה בפיליפי, שבצפון יוון, וכעבור חמישה ימים הגענו לטרואס, שם נשארנו שבוע ימים.
7 במוצאי שבת התאספנו יחד לבצוע לחם, ופולוס, שעמד לצאת לדרכו למחרת בבוקר, דרש דרשה שנמשכה עד חצות. 8 חדר-העלייה שבו התאספנו היה מואר בנרות רבים. 9 כל אותו זמן ישב אבטוכוס הצעיר על אדן החלון, ומכיוון שפולוס האריך בדבריו, נפלה עליו תרדמה. לפתע איבד אבטוכוס את שיווי משקלו ונפל ארצה מן הקומה השלישית ומת בו במקום.
13 פולוס המשיך ברגל לאסוס, ואילו אנחנו הגענו לשם לפניו בספינה. 14 כאשר הצטרף אלינו באסוס, הפלגנו יחד למיטוליני. 15 למחרת הפלגנו דרך כיוס, ביום השלישי עגנו בסמוס (בלילה ישנו בטרוגוליון), וביום הרביעי הגענו למיליטוס.
16 פולוס סרב להתעכב הפעם באפסוס, כי רצה להגיע לירושלים לקראת חג השבועות, אם יעלה הדבר בידו. 17 אולם בהגיענו למיליטוס שלח פולוס הודעה לזקני הקהילה באפסוס, וביקש מהם לבוא לפגוש אותו שם.
18 כשהגיעו, אמר להם: "אתם יודעים היטב שמהיום הראשון שדרכתי על אדמת אסיה ועד היום הזה, 19 עשיתי את עבודת האדון בענווה - ואפילו בדמעות - למרות הצרות שגרמו לי נוכלים מבין היהודים. 20 ובכל זאת, מעולם לא פחדתי לומר לכם את האמת; לימדתי אתכם והטפתי לכם בציבור ובבתים פרטיים. 21 בישרתי לכם בשורה אחת ליהודים ולגויים גם יחד, שעליהם להפסיק לחטוא, לחזור בתשובה, ולפנות לאלוהים באמצעות האמונה בישוע המשיח אדוננו.
22 "עתה אני הולך לירושלים, כי עלי לציית לרוח הקודש המדריך אותי, אולם איני יודע מה מצפה לי שם. 23 אני יודע רק דבר אחד: שבכל עיר רוח הקודש מזהיר אותי מפני העינויים והמאסר המצפים לי. 24 אולם לחיי אין כל ערך אם לא אבצע את המשימה שהטיל עלי ישוע אדוננו: לספר לכולם על אהבת אלוהים ועל חסדו.
25 "אני בטוח שאף אחד מכם - אשר שמעתם מפי את דבר ה' - לא ישוב לראותי, 26 ומשום כך עלי לומר לכם: מצפוני נקי בנוגע לכל אחד ואחד מכם! 27 כי מעולם לא היססתי לבשר לכם את דבר האלוהים.
28 "השגיחו על עצמכם ועל הצאן שרוח הקודש הטיל עליכם את האחריות עליה - אשר הן קהילת אלוהים שקנה במחיר דמו. 29 אני יודע היטב שלאחר לכתי מכאן יופיעו ביניכם מורי שקר, אשר יהיו כזאבים אכזריים ולא יחוסו על העדר. 30 אפילו אחדים מכם יסלפו את האמת כדי למשוך אחריהם תלמידים. 31 לכן היזהרו! זכרו שבמשך שלוש שנים לא חדלתי להשגיח עליכם יומם ולילה, ואף שפכתי דמעות רבות בגללכם.
32 עתה אני מפקיד אתכם בידי אלוהים ודברו הנפלא, אשר בכוחו לבנות את אמונתכם ולתת לכם את הנחלה השמורה לבניו.
33 "מעולם לא השתוקקתי לכסף או לבגדים יקרים. 34 כולכם יודעים שבמו ידי עבדתי ופרנסתי את עצמי ואת בני-לוויתי. 35 אתם גם יודעים שתמיד שימשתי לכם דוגמה בהגישי עזרה לעניים, משום שזכרתי את דברי אדוננו ישוע המשיח: מוטב לתת מאשר לקבל!"
36 כשסיים פולוס את דבריו, כרע על ברכיו והתפלל איתם. 37 כולם בכו בעת שחיבקו אותו ונשקו לו נשיקת פרידה. 38 יותר מכל הם הצטערו על שאמר להם שלא ישובו לראותו. לאחר מכן ליוו אותו כולם אל האונייה.
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.