Old/New Testament

ב באותה תקופה ציווה הקיסר הרומאי אוגוסטוס לפקוד את כל תושבי האימפריה הרומית. ² זה היה מפקד התושבים הראשון, והוא נערך בזמן שקוריניוס היה שליט סוריה.

³ לצורך המפקד נדרש כל אדם לשוב אל עיר מולדתו. ⁴ גם יוסף, תושב נצרת שבגליל, חזר אל עיר מולדתו – הוא הלך אל העיר בית לחם ביהודה, מאחר שהיה נצר למשפחת דוד המלך. ⁵ אל יוסף נלוותה ארוסתו מרים שהייתה בהיריון.

⁶ בהיותם בבית-לחם מרים החלה בצירי לידה, ⁷ וילדה את בנה הבכור. היא עטפה את התינוק והשכיבה אותו באבוס, כי לא השיגו מקום לינה באכסניות שהיו מלאות עד אפס מקום לרגל המפקד. ⁸ בקרבת מקום היו רועי-צאן אשר ישנו בשדה ושמרו על עדרם במשך הלילה.

⁹ לפתע נגלה אליהם מלאך ה', והשדה נמלא זוהר כבוד ה'. הרועים נבהלו מאוד, ¹⁰ אולם המלאך הרגיע אותם ואמר: "אל תפחדו! באתי לבשר לכם חדשות משמחות ביותר – לא לכם בלבד, כי אם לכל העם! ¹¹ בבית-לחם עיר דוד נולד לכם היום מושיע, הלא הוא המשיח האדון! ¹² כהוכחה לאמיתות דברי תמצאו תינוק עטוף שוכב באבוס."

¹³ לפתע הצטרפו אל המלאך צבאות השמים, והם שרו שיר שבח ותהילה לאלוהים:

¹⁴ "כבוד ותהילה לאלוהים במרומי השמים,

ושלום על-פני האדמה לכל אוהביו העושים את רצונו!"

¹⁵ כאשר נעלמו המלאכים מעיני הרועים וחזרו לשמים, אמרו הרועים איש אל רעהו: "הבא נמהר לבית-לחם כדי לראות את מה שגילה לנו אלוהים."

¹⁶ הם מיהרו העירה ומצאו את מרים, את יוסף ואת התינוק שוכב באבוס. ¹⁷ מיד סיפרו הרועים לכולם את אשר קרה להם בשדה, ואת דברי המלאך על אודות הילד הזה. ¹⁸ כל השומעים תמהו מאוד על דברי הרועים, ¹⁹ ובכל זאת מרים שמרה את הדברים בלבה והרהרה בהם לעתים קרובות.

²⁰ לאחר מכן חזרו הרועים אל השדה, כשהם מהללים ומשבחים את ה' על ביקור המלאך ועל שמצאו את התינוק כדבריו.

²¹ כעבור שמונה ימים, בטקס ברית-המילה, ניתן לתינוק השם "ישוע" – השם שנתן לו המלאך עוד לפני הריונה של מרים. ²² בתום ימי הטהרה^[a] של מרים הביאו היא ובעלה את הילד לירושלים, להעמידו לפני ה', ²³ כי כתוב בתורה שצריך להקדיש לה' את הבן הבכור של כל אם, ²⁴ ולהקריב קרבן כדרישת התורה: שני תורים או שתי יונים צעירות.