Old/New Testament

²⁸ אחד המנהיגים היהודיים שעמד שם נוכח כי ישוע השיב כהלכה, ולכן שאל אותו: "מהי המצווה החשובה ביותר?"

²⁹ ישוע השיב: "'שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד! ³⁰ ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.' ³¹ המצווה השנייה היא: 'ואהבת לרעך כמוך.' מצוות אלה הן החשובות ביותר!"

³² השואל המשיך: "רבי, אתה צודק. באמת יש רק אלוהים אחד ואין אחר מלבדו. ³³ אני יודע שחשוב יותר לאהוב את אלוהים בכל לבי, הבנתי וכוחי, ולאהוב אנשים אחרים כמו את עצמי, מאשר להקריב כל מיני קרבנות בבית-המקדש."

³⁴ ישוע ראה שהאיש דיבר בחוכמה, ולכן אמר לו: "אתה קרוב מאוד למלכות אלוהים!" לאחר מכן לא העז איש לשאול אותו יותר שאלות.

³⁵ מאוחר יותר, כשלימד ישוע את האנשים בבית-המקדש, שאל אותם: "מדוע טוענים הסופרים כי המשיח הוא בנו של דוד המלך? ³⁶ הרי דוד אמר בעצמו בהשראת רוח הקודש^[a]: 'נאם ה' לאדני, שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך.' ³⁷ הלא דוד עצמו קרא לו 'אדון', אם כן כיצד הוא יכול להיות בנו?" הקהל נהנה מאוד להקשיב לנימוקיו של ישוע ולמסקנותיו.

³⁸ ישוע המשיך ללמד את העם: "היזהרו מהסופרים שאוהבים ללבוש גלימות ולהיראות לפני האנשים בשווקים, כדי שכולם ייתנו להם כבוד. ³⁹ הם אוהבים לשבת במושבות הנכבדים בבית-הכנסת ובסעודות וחגיגות. ⁴⁰ ללא בושה הם מגרשים אלמנות מבתיהן, וכדי לכסות על מעשיהם מעמידים פני קדושים תמימים ומתפללים בציבור תפילות ארוכות. משום כך יהיה עונשם חמור יותר."

⁴¹ ישוע התיישב מול תיבת האוצר והתבונן באנשים שהביאו תרומות. עשירים רבים תרמו סכומי כסף גדולים. ⁴² אחריהם הופיעה אלמנה ענייה שתרמה שתי מטבעות קטנות בשווי של שתי אגורות.

⁴³ ישוע קרא לתלמידיו ואמר: "אתם רואים את האלמנה הזאת? היא תרמה יותר מכל העשירים האלה גם יחד! כי העשירים תרמו סכומים קטנים ביחס לרכוש הרב שיש להם, ואילו האלמנה הזאת נתנה את כל מה שהיה לה."