Old/New Testament

יב ישוע סיפר לעם את המשל הבא: "איש אחד נטע כרם ענבים ובנה גדר, יקב ומגדל שמירה. הוא השכיר את הכרם לכורמים ונסע לחוץ לארץ. ² בזמן הבציר שלח בעל-הכרם את אחד מאנשיו לאסוף את הרווח מיבול הענבים, ³ אולם הכורמים התנפלו על השליח, הכו אותו ושלחו אותו חזרה אל בעל-הכרם בידיים ריקות.

⁴ בעל-הכרם שלח מישהו אחר אל הכורמים, אך גם אותו הכו ואף פצעו את ראשו. השליח הבא נרצח וכל השליחים שבאו לאחר מכן לכרם הוכו או נרצחו. לבסוף נשאר לבעל-הכרם עוד שליח אחד – בנו היחיד. בלית ברירה הוא שלח את בנו, בתקווה שלפחות אליו יתייחסו הכורמים בכבוד. ⁷ "אבל כשראו הכורמים מרחוק את הבן אמרו: 'הבן הזה יירש את הכרם לאחר מות אביו. הבה נהרוג אותו, ואז יהיה הכרם שלנו!' ⁸ הם תפסו את הבן, רצחו אותו והשליכו את גופתו מעבר לגדר.

⁹ "מה לדעתכם יעשה בעל-הכרם כאשר ישמע מה שקרה? מובן שיבוא בעצמו, יהרוג את כל הכורמים וישכיר את הכרם לאחרים. ¹⁰ האם אינכם זוכרים שככה כתוב בתהילים? האבן שהבונים זלזלו בה וזרקו אותה נעשתה לאבן פינה – לאבן החשובה ביותר בכל הבניין! ¹¹ מעשה נפלא זה של אלוהים הוא מעל ומעבר לכושר הבנתנו"^[a].

¹² ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים רצו לאסור אותו בו במקום, כי הבינו שבמשל זה הוא מתכוון אליהם – שהם הכורמים הרשעים. אולם הם פחדו לגעת בו בגלל ההמון הרב שהיה שם. על כן ויתרו לו והלכו לדרכם. ¹³ אולם הם שלחו אליו כמה מאנשי הורדוס ופרושים, כדי שייכנסו איתו לשיחה וינסו לגרום לכך שיאמר משהו נגד החוק, על-מנת שתהיה להם עילה לאסור אותו.

¹⁴ ."רבי", פתחו המסתננים, "אנחנו יודעים שאתה איש ישר ושאיש אינו יכול להשפיע עליך לשקר. אנחנו גם יודעים שאתה באמת מלמד את דבר אלוהים. אמור לנו, רבי, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?"

¹⁵ ישוע הבין את מזימתם ולכן ענה: "תנו לי מטבע ואומר לכם." ¹⁶ הם נתנו לו מטבע, והוא שאל: "של מי הדמות החקוקה על המטבע? של מי השם החקוק כאן?"

"של הקיסר!" ענו כולם.

¹⁷ "של הקיסר? אם כן תנו לו את מה ששייך לו, אך תנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים." הם נותרו פעורי פה וללא מילים.

¹⁸ אחר כך באו צדוקים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו אותו:

¹⁹ "רבי, משה רבנו לימד אותנו שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו בן, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. ²⁰ במשפחה אחת היו שבעה אחים; האח הבכור התחתן, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. ²¹ האח השני התחתן עם האלמנה, וגם הוא מת ולא השאיר בן. כך קרה גם עם האח השלישי. ²² בקיצור, כל שבעת האחים התחתנו עם האישה האחת, כולם מתו ולא השאירו אחריהם בן. לבסוף מתה גם האישה."

²³ "רבי, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הלא כל השבעה התחתנו עמה." ²⁴ השיב להם ישוע: "הבעיה אתכם היא שאינכם יודעים מה כתוב בכתבי-הקודש, ואינכם מכירים את כוחו של אלוהים וגבורתו. ²⁵ כאשר שבעת האחים והאישה יקומו לתחייה הם לא יהיו נשואים – הם יהיו דומים למלאכים.

²⁶ ובנוגע לתחיית המתים – טועים אתם מאוד. האם מעולם לא קראתם בספר שמות על משה והסנה הבוער? אלוהים אמר למשה^[b]: 'אנוכי אלוהי אברהם ואלוהי יצחק ואלוהי יעקב'.

²⁷ אלוהים אמר למשה כי למרות שאנשים אלה מתו לפני מאות שנים, הם עדיין חיים. הרי אלוהים לא היה אומר: 'אנוכי האלוהים' של אנשים מתים!"