Old/New Testament

⁵⁷ בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. ⁵⁸ השמועה על החסד שעשה איתה ה' התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה.

⁵⁹ ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית-המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא "זכריה" – על שם אביו, ⁶⁰ אולם אלישבע אמרה: "לא, שם התינוק יוחנן!"

⁶¹ "יוחנן?" התפלאו האורחים. "אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה". ⁶² הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק.

⁶³ זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו: "שם הילד יוחנן". ⁶⁴ באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים.

⁶⁵ כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. ⁶⁶ כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו: "מעניין למה נועד הילד הזה." כי היה ברור להם שאלוהים איתו.

⁶⁷ לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה:

⁶⁸ "ברוך ה' אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו.

⁶⁹ ה' שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו –

⁷⁰ כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב –

⁷¹ כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו.

"אלוהים זוכר את בריתו עם אבותינו ואת שבועתו לאברהם אבינו:

להצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.

⁷⁶ "ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך.

⁷⁷ אתה תלמד את בני-ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על-ידי סליחת חטאיהם.

⁷⁸ "בזכות אהבתו, רחמיו וטוב-לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום,

⁷⁹ כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום."

⁸⁰ הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם-ישראל.