M’Cheyne Bible Reading Plan

יג אז באו אנשים לישוע וסיפרו לו שפילטוס רצח מספר יהודים מהגליל בעת שהקריבו זבחים בבית-המקדש.

² "האם אתם חושבים שהם נרצחו משום שהיו חוטאים גדולים יותר משאר אנשי הגליל?" שאל ישוע. ³ "ודאי שלא! אני אומר לכם שאם לא תחזרו בתשובה ותפנו לאלוהים יהיה סופכם כמו שלהם.

⁴ "ומה בנוגע לשמונה-עשר האנשים שנהרגו כשהתמוטט עליהם המגדל בשילוח? האם הם היו החוטאים הגדולים ביותר בירושלים? ⁵ ודאי שלא! אבל דעו לכם שאם לא תחזרו בתשובה יהיה סופכם שלהם."

⁶ ישוע סיפר להם את המשל הבא: "אדם נטע בגנו עץ תאנה, אולם בכל פעם שבא לחפש תאנים ציפתה לו אכזבה כי העץ לא נשא כל פרי. ⁷ לבסוף אמר לגנן: 'חיכיתי שלוש שנים ולא זכיתי אף בתאנה אחת! הבה נעקור את העץ וניטע אחר במקומו; חבל שיגזול חלקת אדמה יקרה.'

⁸ "'חכה עוד שנה אחת, אדוני,' ביקש הגנן. 'אני אקדיש לתאנה תשומת לב מיוחדת, אעדור סביבה ואזבל את האדמה. ⁹ אם התאנה תשא פרי בשנה הבאה מה טוב, ואם לא – אעקור אותה.'"

¹⁰ בשבת אחת כשלימד ישוע בבית-הכנסת, ¹¹ ראה אישה שהייתה בעלת-מום במשך שמונה-עשרה שנה. הגב שלה היה כפוף והיא לא יכלה להזדקף.

¹² ישוע קרא אליו את האישה ואמר לה: "אישה, הרפאי ממחלתך!" ¹³ הוא נגע בה, והיא מיד הזדקפה והחלה להלל את אלוהים.

¹⁴ ראש בית-הכנסת כעס מאוד על שישוע ריפא את האישה בשבת. "שישה ימים בשבוע נועדו לעבודה!" קרא בזעם אל הקהל. "בואו להירפא בימי חול ולא בשבת!"

¹⁵ "צבוע שכמוך!" הייתה תשובתו של האדון. "אתם כולם, האם אינכם מתירים את הבהמות שלכם ומוליכים אותם אל השוקת בשבת לשתות מים? ¹⁶ והאם אסור לי, רק משום ששבת היום, להתיר אישה זאת, יהודייה, מכבלי השטן שאסר אותה במשך שמונה-עשרה שנים?"

¹⁷ דבריו ביישו את מתנגדיו ואילו כל העם שמח על הנפלאות שחולל.

¹⁸ ישוע חזר ולימד את העם על מלכות האלוהים: "כיצד אוכל לתאר לכם את מלכות האלוהים, למה היא דומה? ¹⁹ מלכות האלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בגינה. כעבור זמן מה גדל הגרגר הזעיר והופך לעץ, והציפורים בונות קן בין ענפיו. מלכות האלוהים דומה לשמרים בבצק – מעט השמרים מחמיצים את הבצק כולו."

²² בדרכו לירושלים עבר ישוע מעיר לעיר ומכפר לכפר ולימד את האנשים. ²³ פעם שאל מישהו את ישוע: "אדון, האם ייוושעו רק אנשים מעטים?"

השיב לו ישוע: "הואיל ושער הכניסה צר מאוד, עליכם להתאמץ מאוד כדי להיכנס דרכו. דעו לכם שאנשים רבים ירצו להיכנס דרך השער, אבל הם לא יוכלו; לאחר שבעל-הבית ינעל את השער יהיה מאוחר מדי. גם אם תעמדו בחוץ, תדפקו על השער ותתחננו: 'אדוננו, פתח לנו בבקשה.' הוא יענה לכם: 'אינני מכיר אתכם כלל, מאיפה אתם?'

²⁶ "'אבל אכלנו ושתינו איתך ואף לימדת ברחוב שלנו,' תגידו. ²⁷ והוא ישיב: 'אני אומר לכם שאני לא מכיר אתכם. הסתלקו מכאן, רשעים שכמותכם!'

²⁸ "אתם תהיו מחוץ למלכות האלוהים, במקום שיש בכי וחריקת שיניים, כשתראו את אברהם, יצחק, יעקב וכל הנביאים. ²⁹ מכל קצוות תבל יבואו אנשים אל מלכות האלוהים. ³⁰ דעו לכם כי יש כאלה שעתה נחשבים נחותים, אולם במלכות האלוהים הם יהיו גדולים. לעומתם יש כאלה שעתה הם אנשים חשובים וגדולים, אולם במלכות האלוהים יהיו קטנים ולא חשובים."

³¹ באותה שעה באו פרושים אחדים אל ישוע והזהירו אותו: "המלך הורדוס רוצה להרוג אותך! אם ברצונך לחיות, ברח מכאן!"

³² ישוע השיב להם: "לכו ואמרו לשועל הזה שאמשיך לגרש שדים ולרפא את החולים היום ומחר, וביום השלישי אשלים את משימתי. ³³ כן, עלי להמשיך בדרכי היום, מחר ומחרתיים, כי לא ייתכן שנביא אלוהים ייהרג מחוץ לירושלים.

³⁴ "ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים, פעמים רבות חפצתי לקבץ את בניך כתרנגולת המקבצת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא הנחתם לי. ³⁵ והנה אלוהים נוטש את ביתכם, ואני אומר לכם שלא תראו אותי שוב עד אשר תאמרו: 'ברוך הבא בשם ה'.'"

יד טפחו את האהבה, אך השתדלו להשיג גם את שאר המתנות הרוחניות שמעניק רוח הקודש, ובמיוחד את מתנת הנבואה, שהיא היכולת והכישרון ללמד את דבר ה'.

² אם קיבלת את מתנת הדיבור בשפה שלא למדת, אתה יכול לדבר רק אל אלוהים ולא אל חברי הקהילה, שאינם מסוגלים להבין שפה זאת. אתה אמנם תדבר בהשראת רוח הקודש, אך לאחרים יישמע הדבר כסודות. ³ לעומת זאת, המנבא מדבר בשם אלוהים, וכך הוא עוזר לאחרים להתחזק באמונה, מעודד ומנחם אותם. ⁴ אדם שמדבר "בשפות" עוזר לעצמו להתחזק באמונה, ואילו מי שמתנבא עוזר לכל הקהילה להיבנות. ⁵ הלוואי שכולכם תדברו בשפות זרות, אבל יותר מזה, הלוואי שכולכם תנבאו. כי חשוב יותר להטיף את דבר אלוהים מאשר לדבר בשפות לא-ידועות, אלא אם תוכלו לתרגם את הנאמר כדי שכל השומעים יבינו.

⁶ אחי היקרים, אם אני עצמי אבוא ואדבר אליכם בשפה שאינכם מבינים, מה אועיל לכם? לעומת זאת, אם אדבר אליכם בשפתכם ואספר לכם מה אמר לי אלוהים, מה אני יודע, אם אני אנבא, או אלמד מה כתוב בכתבי-הקודש – הרי שאעזור לכם להתחזק באמונה. ⁷ אם איננו מדברים עברית פשוטה וברורה, איש לא יבין מה אנחנו רוצים. קחו למשל את החליל והכינור – אם אין הם משמיעים צלילים ברורים ומדויקים, איש לא יוכל לזהות את המנגינה המנוגנת. ⁸ אם בעת מלחמה לא יתקע המחצצר את התרועה המוסכמת, כיצד יידעו החיילים שהם נקראים למלחמה? ⁹ כך גם לגבי דיבור בשפות לא-ידועות: אם אתה מדבר אל מישהו בשפה שאינו מבין, כיצד יוכל לנחש מה אתה אומר? אתה כאילו מדבר אל הקיר!

¹⁰ יש בעולם מאות שפות שונות, וכל אחת מהן טובה ושימושית ... לאלה שמבינים אותן, ¹¹ אך לי אין כל תועלת בהן. לכן, אדם שיפנה אלי באחת השפות האלה יהיה לגבי זר לגמרי – אני לא אבין אותו, והוא לא יבין אותי. ¹² מאחר שאתם באמת שואפים למתנות הרוחניות, בקשו מרוח הקודש את המתנות המועילות ביותר לקהילה כולה.

¹³ מי שמדבר בשפה לא-ידועה צריך להתפלל בעד היכולת לתרגם שפה זו, כדי שיוכל לשתף את האחרים ולהסביר להם מה אמר. ¹⁴ הרי אם אני מתפלל בשפה שאיני מבין, רוחי אמנם מתפלל, אך איני יודע מה אני אומר. ¹⁵ כיצד אני פותר את הבעיה? אני מדבר בשפה לא-ידועה וגם בשפתי הרגילה המוכרת לכולם; אני שר בשפה זרה וגם בשפתי הרגילה. ¹⁶ אם אתם מהללים את אלוהים רק בשפה לא-ידועה, אלה שאינם מבינים אתכם לא יוכלו להלל את ה' ולהודות לו יחד אתכם. כיצד יוכלו להצטרף אליכם ולהלל את ה' בשעה שאינם יודעים מה אתם אומרים? ¹⁷ אתם אמנם מהללים את ה', אולם הדבר אינו מועיל ואינו עוזר לאחרים.

¹⁸ אני מודה לאלוהים על שאני מדבר "בשפות" יותר מכל אחד מכם. ¹⁹ אך בציבור אני מעדיף לומר חמש מילים מובנות שיעזרו לכולם, מאשר עשרת-אלפים מילים בשפה שאינה מוכרת לאיש.

²⁰ אחי היקרים, אל תהיו ילדותיים במחשבותיכם והבנתכם. היו תמימים כילדים בכל הנוגע למעשים רעים, אולם בכל הקשור לעניינים רציניים כאלה, היו נבונים והתנהגו כמבוגרים. ²¹ כתוב בכתבי-הקודש^[a], שאלוהים ידבר אל העם הזה בשפות זרות, אבל גם אז לא יקשיב העם לה'. ²² מכאן אתם רואים שדיבור בשפה זרה ולא-ידועה אינו עוזר לאנשים להאמין. אך הנבואה עוזרת לאנשים להאמין. ²³ אם יבואו לקהילתכם אורחים או לא-מאמינים ויראו את כולכם מדברים בשפות זרות ולא מוכרות, מה יחשבו? הם יחשבו שיצאתם מדעתכם! ²⁴ בעוד שאם תטיפו את דבר ה', גם האורח וגם הלא-מאמין שיבקרו בקהילתכם ישמעו ויבינו. יתכן מאוד שדבר אלוהים יגע בלבם, יוכיח אותם בחטאם, ²⁵ ותוך כדי הקשבה לדבר ה' יתרכך לבם, והם יכרעו ברך לפני ה' ויודו כי אלוהים באמת נמצא בינינו.

²⁶ לסיכום: כשתתאספו יחד, אחד ישיר, שני ילמד, שלישי יגלה חזון מיוחד מאלוהים, רביעי ידבר בשפה לא-ידועה, חמישי יפרש בקול רם את השפה הלא-ידועה, אולם זכרו: כל מה שנעשה צריך להועיל לכולם, לחזק ולבנות את כולם באדון. ²⁷ בכל אסיפה מותר רק לשניים או שלושה איש לדבר בשפות לא-ידועות; עליהם לדבר זה לאחר זה, ומישהו חייב לתרגם את דבריהם. ²⁸ אם אין בקהל מי שמסוגל לתרגם, אסור להם לדבר בקול רם; עליהם לדבר בלחש לעצמם ולאלוהים, ולא לציבור.

שניים או שלושה נביאים ידברו – זה לאחר זה וכל האחרים יקשיבו. אולם אם בשעה שאחד מדבר אדם אחר מקבל חזון מאלוהים, על הראשון להפסיק ולהניח לשני לדבר. ³¹ בדרך זאת כל מי שמקבל חזון או נבואה מה' יוכל לדבר – אחד-אחד – וכולם ילמדו, יתעודדו ויתחזקו. ³² אל תשכחו כי האנשים שמביאים אליכם את דבר אלוהים מסוגלים לשלוט בעצמם ולחכות בסבלנות בתור! ³³ אלוהים אינו אלוהי מהומה אלא שלום.

כנהוג בכל הקהילות, ³⁴ על הנשים לשתוק בעת אסיפות הקהילה; אסור להן להשתתף בשיחה, כי עליהן להיכנע לגברים, כפי שמלמדים אותנו הכתובים. ³⁵ אם יש להן שאלות, שתשאלנה את הבעלים בבית, כי לא נאה לאישה להביע את דעתה באסיפות הקהילה. ³⁶ האם אינכם מסכימים איתי? האם אתם חושבים שאתם בעצמכם המצאתם את הכתובים? או האם אתם לבדכם מבינים את הכתובים? ³⁷ אם מישהו חושב שהוא נביא או רוחני, אז שיכיר בכך שהדברים שאני כותב הם מצוות האדון. ³⁸ אך אם מישהו לא יכיר בכך, אז לא יוכר בו.

³⁹ אם כן, אחי היקרים, השתדלו להשיג את מתנת הנבואה, ואל תאסרו את הדיבור בשפות לא-ידועות. ⁴⁰ על כל פנים, כל מה שאתם עושים עשו תוך שמירה על הסדר והטעם הטוב.