M’Cheyne Bible Reading Plan

ג בשנה החמש-עשרה למלכותו של הקיסר טיבריוס, דיבר ה' אל יוחנן בן-זכריה שהתגורר במדבר. (באותה שנה היה פונטיוס פילטוס מושל יהודה; הורדוס - מושל הגליל; פיליפוס אחיו – מושל מדינות יטור וטרכונה; לוסניס – מושל אבילין; חנן וקייפא היו הכוהנים הגדולים). ³ יוחנן החל לבקר בכל הערים והכפרים באזור הירדן וקרא לאנשים להיטבל במים, כדי להראות שהם מתחרטים על מעשיהם הרעים ובוחרים להאמין באלוהים, על-מנת שיסלח לחטאיהם.

⁴ יוחנן קיים את דברי ישעיהו הנביא^[a]:

"קול קורא

במדבר פנו דרך ה',

ישרו בערבה מסילה לאלוהינו.

⁵ כל גיא יינשא, וכל הר וגבעה ישפלו.

והיה העקב למישור והרכסים לבקעה,

⁶ וראו כל בשר את ישועת אלוהים."

⁷ יוחנן היה אומר לאנשים הרבים שבאו להיטבל על-ידו: "בני נחשים! אתם באים להיטבל רק כדי להימלט מעונשו של ה', ולא לאות חרטה על מעשיכם הרעים. ⁸ לפני שתיטבלו עליכם להוכיח במעשים שאתם באמת מתחרטים על מעשיכם הרעים. אל תחשבו כי משום שאתם יהודים, בני אברהם, אז אלוהים לא יעניש אתכם. אלוהים יכול להפוך גם את האבנים האלה לבני אברהם! ⁹ כבר עכשיו מוכן גרזן המשפט של אלוהים לכרות כל עץ חסר תועלת שאינו נושא פרי. עצים חסרי תועלת ייכרתו ויישרפו!"

¹⁰ לשמע דברי יוחנן נהג הקהל לשאול אותו: "מה עלינו לעשות כדי להוכיח שאנו מתחרטים על מעשינו הרעים ומאמינים באלוהים?"

¹¹ "מי שיש לו שתי חולצות," השיב יוחנן, "שייתן אחת מהן למי שאין לו אף אחת. מי שיש לו מספיק אוכל- שייתן לרעב."

¹² גם גובי מכס, שהיו ידועים בשחיתותם, באו להיטבל ושאלו: "רבי, כיצד נוכיח את כנות לבנו?"

¹³ אל תגבו למעלה מהמס הקבוע בחוק," השיב יוחנן.

¹⁴ "ומה עלינו לעשות?" שאלו מספר חיילים.

"אל תסחטו כספים באיומים ובאלימות, " השיב יוחנן, "אל תוציאו דיבה על איש, הסתפקו במשכורתכם."

¹⁵ מאחר שכל העם ציפה וייחל לבואו של המשיח, תהה כל אחד בלבו אם יוחנן עצמו הוא המשיח. ¹⁶ יוחנן העמידם על טעותם ואמר: "אני מטביל אתכם במים, אולם בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני – הוא כל כך נעלה עד כדי איני ראוי להתיר את שרוכי נעליו – והוא יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. ¹⁷ הוא גם יפריד בין המוץ לבין גרגירי החיטה – את המוץ ישרוף באש נצחית, ואילו את החיטה ישמור באסם. ¹⁸ "יוחנן השתמש באזהרות רבות מסוג זה כדי להוכיח את העם ולהעביר להם את הבשורה.

¹⁹ אולם כשהוכיח יוחנן את הורדוס (מושל הגליל) על מעשיו הרעים, ובמיוחד על נישואיו האסורים להורודיה – אשת אחיו פיליפוס - ²⁰ השליך הורדוס את יוחנן לבית-סוהר, וכך הוסיף על חטאיו.

²¹ יום אחד, לאחר שנטבלו אנשים רבים, נטבל גם ישוע. כאשר התפלל נפתחו השמים ²² ורוח הקודש בדמות יונה ירדה ונחה עליו, ומן השמים קרא קול: "אתה בני אהובי, מקור שמחתי."

²³ ישוע היה כבן שלושים שנה כשהחל בפעילותו בציבור. ישוע נחשב לבנו של יוסף.

יוסף היה בנו של עלי;

²⁴ עלי היה בנו של מתת;

מתת היה בנו של לוי;

לוי היה בנו של מלכי;

מלכי היה בנו יני;

יני היה בנו של יוסף;

יוסף היה בנו של מתתיה;

²⁵ מתתיה היה בנו של אמוץ;

אמוץ היה בנו של נחום;

נחום היה בנו של חסלי;

חסלי היה בנו של נגי;

²⁶ נגי היה בנו של מחת;

מחת היה בנו של מתתיה;

מתתיה היה בנו של שמעי;

שמעי היה בנו של יוסף;

יוסף היה בנו של יודה;

²⁷ יודה היה בנו של יוחנן;

יוחנן היה בנו של רישא;

רישא היה בנו של זרובבל;

זרובבל היה בנו של שאלתיאל;

שאלתיאל היה בנו של נרי;

²⁸ נרי היה בנו של מלכי;

מלכי היה בנו של אדי;

אדי היה בנו של קוסם;

קוסם היה בנו של אלמדן;

אלמדן היה בנו של ער;

²⁹ ער היה בנו של ישוע;

ישוע היה בנו של אליעזר;

אליעזר היה בנו של יורים;

יורים היה בנו של מתת;

מתת היה בנו של לוי;

³⁰ לוי היה בנו של שמעון;

שמעון היה בנו של יהודה;

יהודה היה בנו של יוסף;

יוסף היה בנו של יונם;

יונם היה בנו של אליקים;

³¹ אליקים היה בנו של מלאה;

מלאה היה בנו של מנא;

מנא היה בנו של מתתה;

מתתה היה בנו של נתן;

נתן היה בנו של דוד;

³² דוד היה בנו של ישי;

ישי היה בנו של עובד;

עובד היה בנו של בועז;

בועז היה בנו של שלמון;

שלמון היה בנו של נחשון;

³³ נחשון היה בנו של עמינדב;

עמינדב היה בנו של ארם;

ארם היה בנו של חצרון;

חצרון היה בנו של פרץ;

פרץ היה בנו של יהודה;

³⁴ יהודה היה בנו של יעקב;

יעקב היה בנו של יצחק;

יצחק היה בנו של אברהם;

אברהם היה בנו של תרח;

תרח היה בנו של נחור;

³⁵ נחור היה בנו של שרוג;

שרוג היה בנו של רעו;

רעו היה בנו של פלג;

פלג היה בנו של עבר;

עבר היה בנו של שלח;

³⁶ שלח היה בנו של קינן;

קינן היה בנו של ארפכשד;

ארפכשד היה בנו של שם;

שם היה בנו של נח;

נח היה בנו של למך;

³⁷ למך היה בנו של מתושלח;

מתושלח היה בנו של חנוך;

חנוך היה בנו של ירד;

ירד היה בנו של מהללאל;

מהללאל היה בנו של קינן;

³⁸ קינן היה בנו של אנוש;

אנוש היה בנו של שת;

שת היה בנו של אדם;

אדם היה בנו של אלוהים.

ד הייתי רוצה שתתייחסו אל אפולוס ואלי כאל משרתי המשיח שהופקדו בידם סודות ה'. ² ומשרת נאמן ניכר בנכונותו לבצע את כל דברי אדוניו. ³ לא אכפת לי אם אתם חושבים אותי למשרת טוב או לא; בנושא זה איני סומך אפילו על כושר השיפוט של עצמי. ⁴ מצפוני אמנם נקי ושקט, אך עובדה זאת אינה הוכחה מספקת. רק אלוהים יכול לבחון אותי ולשפוט.

⁵ לכן אל תמהרו להסיק מסקנות אם אדם זה או אחר הוא משרת טוב או לא; חכו לשובו של אדוננו. בבואו של האדון ישוע הוא יחשוף את האופי האמיתי של כל אחד מאתנו, וכולם ידעו מה הניע אותנו לשרת את האדון. באותו מעמד יעניק אלוהים שבחים לכל אחד לפי עבודתו.

⁶ נתתי לכם כדוגמה את אפולוס ואותי, מפני שרציתי להדגיש את כוונתי: אל תפלו בין המאמינים! אל תתנשאו אחד על השני בשם שליח מסוים. ⁷ מדוע אתם מתגאים כל-כך? האם יש בידכם דבר-מה שלא ניתן לכם על-ידי אלוהים? ואם כל מה שיש לכם בא מאלוהים, מדוע אתם מתנהגים כאנשים חשובים, כאילו כל מה שיש לכם הוא הישג פרטי ובלעדי שלכם?

⁸ אתם חושבים שכבר קיבלתם את כל המזון הרוחני הדרוש לכם. אתם מרוצים ממצבכם הרוחני; הכתרתם את עצמכם למלכים בשעה שהיינו רחוקים מכם. הלוואי שבאמת הייתם מלכים בעיני ה', כי אז יכולנו למלוך יחד. ⁹ לעתים קרובות אני חושב שאלוהים העמיד אותנו, השליחים, בסוף השורה; אנו מוצגים לראווה לפני העולם ולפני המלאכים כאסירים שנידונו למוות.

¹⁰ אתם טוענים כי האמונה עשתה אותנו לטיפשים, ואילו אתם חכמים גדולים! אנחנו חלשים ואילו אתם חזקים מאוד! אנחנו נקלים ואתם מכובדים. ¹¹ דעו לכם שעד לרגע זה אנו רעבים, צמאים, ללא בגדים חמים, ללא בית משלנו ונזרקים ממקום למקום. ¹² הרווחנו את לחמנו בעמל-כפיים, ברכנו את מי שקילל אותנו, התייחסנו בסבלנות לאלה שפגעו בנו, ¹³ דיברנו בשקט כשחרפו אותנו והעלילו עלינו עלילות. למרות הכול, עד לרגע זה מתייחסים אלינו כולם כאל טינופת ואשפה.

¹⁴ איני כותב זאת כדי לבייש אתכם, אלא כדי להזהירכם ולייעץ לכם כילדים אהובים. ¹⁵ אנשים רבים מסוגלים ללמד אתכם את דבר אלוהים, אך זכרו שאני לבדי דואג לכם כאב, שהרי אני הדרכתי אתכם אל המשיח בספרי לכם את הבשורה. ¹⁶ משום כך אני מבקש מכם, אנא, קחו דוגמה ממני.

¹⁷ אני שולח אליכם את טימותיוס כדי שיעזור לכם לעשות זאת. גם אותו הדרכתי אל האדון; הוא בני האהוב והנאמן באמונה, והוא יזכיר לכם מה שאני מלמד בכל הקהילות בהן אני מבקר.

¹⁸ אני יודע כי יש ביניכם כאלה החושבים בטעות שאני פוחד לבוא ולדבר אתכם פנים אל פנים, ומחשבה זאת מכניסה בהם גאווה. ¹⁹ אבל אל תדאגו; אם ירצה ה' אבוא אליכם בקרוב, ואז איווכח לדעת אם הגאוותנים האלה הם סתם דברנים גדולים, או אם הם באמת מלאים בכוח אלוהים. ²⁰ מלכות אלוהים אינה מבוססת על דיבורים, כי אם על מעשים בגבורת אלוהים. ²¹ ומה אתם מעדיפים, שאבוא אליכם עם שוט או באהבה וביד רכה?