M’Cheyne Bible Reading Plan
ו באחת השבתות, כשעברו ישוע ותלמידיו בשדה, קטפו התלמידים שיבולים, הפרידו את המוץ ואכלו את הגרעינים. 2 הדבר לא מצא-חן בעיני כמה פרושים אשר באו לישוע, ואלה קראו: "מדוע תלמידיך קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם מחללים את השבת!"
3 השיב להם ישוע: "האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים? 4 דוד נכנס לאוהל מועד, לקח את לחם הפנים – שעל-פי התורה היה מיועד לכוהנים בלבד – ואכל אותו עם אנשיו." 5 ישוע עוד הוסיף: "בן האדם הוא אדון השבת."
6 בשבת אחרת, כשלימד ישוע בבית-הכנסת, היה בין הקהל אדם שידו הימנית משותקת. 7 הסופרים והפרושים רצו לראות אם ישוע ירפא את האיש בשבת, מפני שחיפשו סיבה להאשים אותו במשהו.
8 ישוע ידע היטב את מחשבותיהם, ולכן אמר לבעל היד המשותקת: "בוא ועמוד לפני כולם." האיש עשה כדבריו.
9 ישוע פנה אל הסופרים והפרושים: "יש לי שאלה אליכם: על-פי התורה, האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל חיים בשבת, או להרסם?"
10 ישוע הביט בעיני הנוכחים ואחר כך אמר לאיש שידו משותקת: "הושט את ידך." האיש הושיט את ידו והיא נרפאה כליל. 11 מעשה זה של ישוע עורר את זעם אויביו, והם החלו להתייעץ ביניהם מה לעשות לו.
12 זמן קצר לאחר מכן יצא ישוע אל ההרים להתפלל, ובילה את כל הלילה בתפילה לאלוהים. 13 עם עלות השחר הוא קרא אליו את תלמידיו, ובחר מתוכם שנים-עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים. יותר מאוחר ישוע מינה את אלה להיות שליחים. 14 אלה שמותיהם: שמעון (ישוע קרא לו גם פטרוס), אנדרי (אחיו של שמעון), יעקב, יוחנן, פיליפוס, בר-תלמי, 15 מתתיהו, תומא, יעקב (בן-חלפי), שמעון (מכת הקנאים), 16 יהודה (בן-יעקב), יהודה איש-קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע).
17 ישוע ירד איתם מההר, וכשהגיעו למקום נרחב הוא עמד מלכת. קהל גדול כבר ציפה לו שם; ביניהם תלמידיו הרבים ואנשים רבים שבאו ממרחקים להקשיב לדבריו ולהירפא ממחלותיהם. הם באו בהמוניהם מירושלים, מיהודה ומאזור צור וצידון. 18 גם אנשים שהיו אחוזים רוחות רעות נרפאו.
19 כל אחד ואחד מהם השתוקק לגעת בישוע, כי יצא ממנו כוח מרפא שריפא את כולם.
20 ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:
"אשריכם העניים, כי מלכות האלוהים שייכת לכם.
21 אשריכם הרעבים עתה, כי תשבעו.
אשריכם הבוכים עתה, כי עוד תשמחו.
22 אשריכם אם שונאים ומנדים אתכם,
ואם מקללים אתכם בגלל אמונתכם בבן-האדם.
23 שמחו ורקדו, כי מצפה לכם שכר רב בשמים! ואל תשכחו שכך רדפו גם את הנביאים!
24 אך אוי לעשירים,
מפני שכבר קיבלתם את כל מה שמגיע לכם בעולם הזה.
25 "אוי לאלה שיש לכם את כל משאלות לבבכם,
כי יבוא יום שבו לא יהיה לכם דבר!
אוי לכם הצוחקים עתה,
כי לא רחוק היום שבו תתאבלו ותבכו!
26 "אוי לכם המקבלים מחמאות ושבחים מכל בני-האדם,
כי כך החניפו אבותיהם לנביאי השקר.
27 "הקשיבו כולכם: אהבו את אויביכם, השיבו טובה לשונאיכם, 28 ברכו את המקללים אתכם, והתפללו בעד אלה שלועגים לכם ומביישים אתכם.
29 "אם מישהו יסטור לך על לחי אחת, הושט לו גם את הלחי השנייה! 30 תן מה שיש לך לכל המבקש, וכאשר לוקחים ממך דבר, אל תצטער ואל תדרוש אותו חזרה. 31 נהגו באחרים כפי שהייתם רוצים שהם ינהגו בכם.
32 "אם אתם אוהבים רק את אלה שאוהבים אתכם, מה המיוחד בכך? גם הפושעים אוהבים את אלה שאוהבים אותם! 33 ואם אתם עושים טובה רק לאלה שעושים לכם טובה – החושבים אתם שמגיע לכם פרס? גם הפושעים מחזירים טובה תחת טובה! 34 אם אתם מלווים רק לאלה שיכולים להחזיר לכם, האם אתם עושים מעשה נעלה? גם הקמצנים והרשעים מלווים לאנשים כמותם תמורת שכר מלא.
35 "עליכם לאהוב את אויביכם, לעשות מעשים טובים ולהלוות כספים בלי לצפות שיחזירו לכם. ואז שכרכם מאת אלוהים יהיה רב, וכך גם תוכיחו שאכן בניו אתם, שהרי אלוהים טוב גם לרשעים ולכפויי-טובה.
36 "היו רחמנים כמו שאביכם שבשמים. 37 אל תמתחו ביקורת על אחרים ואל תשפטו אותם, ואז לא ימתחו ביקורת עליכם ולא ישפטו אתכם. אל תאשימו איש, ואז לא יאשימו אתכם. סלחו לאחרים, ואז ייסלח גם לכם.
38 אם תתנו לאחרים תקבלו חזרה מידה יפה, גדושה ושופעת, כי במידה שאתם נותנים לאחרים יינתן לכם חזרה."
39 ישוע סיפר להם את המשל הבא: "היכול עיוור להדריך עיוור? הלא שניהם יפלו לתוך בור. 40 התלמיד אינו יודע יותר ממורו, אולם אם ילמד בשקידה ובחריצות יוכל להגיע לרמת ידיעותיו של המורה.
41 "כיצד יכול אתה לראות שביב-עץ קטן בעין חברך, ולא להבחין בקרש הגדול שבעינך? 42 איך אתה יוכל לומר לו: 'אחי, הרשה לי לסלק את השביב מעינך.', בזמן שאינך רואה את הקרש הגדול שבעינך? צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך.
43 "עץ משובח אינו נותן פרי רקוב, כשם שעץ רקוב אינו נותן פרי משובח. 44 את העץ מכירים לפי הפרי שהוא נותן. הרי התאנים לעולם אינן צומחות על שיחי קוצים, וענבים לעולם אינם צומחים על חוחים. 45 אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו, שהרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו.
46 "מדוע אתם קוראים לי 'אדון, אדון', ואינכם עושים את מה שאני אומר לכם? 47 כל מי שבא אלי ואינו רק מקשיב לדברי, כי אם גם מקיים אותם, 48 דומה לאדם שבנה את ביתו על יסודות איתנים החצובים בסלע. כשבא שיטפון, הבית עומד איתן כי נבנה היטב. 49 אולם מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותם, דומה לאדם שבנה את ביתו על אדמת-חול ללא יסודות. כשבא שיטפון הבית נהרס כליל."
ז ביקשתם ממני להגיב לרעיון: מוטב לאיש להימנע מיחסים עם אשתו. 2 אך משום הזנות והתאווה הרובצות בסביבה, כדאי לאיש ולאישה לקיים יחסים ביחד. 3 על הבעל לתת לאשתו את כל הזכויות המגיעות לה כאישה נשואה, ועל האישה לתת אותן זכויות לבעלה. 4 כי לאישה נשואה אין כבר זכות בלעדית על גופה – גם לבעלה יש זכות על גופה, ואף לבעל כבר אין זכות בלעדית על גופו, כי גופו שייך גם לאשתו. 5 לכן אל תמנעו את עצמכם זה מזו, אלא אם שניכם החלטתם להימנע מקיום יחסי-מין למשך זמן מוגבל, כדי שתוכלו להקדיש את עצמכם לתפילה. במקרה כזה, מיד עם תום הזמן המוגבל עליכם לשוב ולקיים יחסים כמו מקודם, כדי שהשטן לא יוכל לפתות אתכם על-ידי תשוקתכם שלא באה על סיפוקה. 6 אני אומר זאת בדרך של רשות, ולא בדרך של פקודה. 7 מצדי, הלוואי שכולם יכולתם לחיות ללא נישואים, כמוני. אולם אנו שונים מאוד איש מרעהו. לאחד נותן אלוהים אישה במתנה, ולשני הוא נותן במתנה את היכולת להישאר רווק(ה) ומאושר(ת).
8 אני פונה אל הרווקים ואל האלמנות: אם אתם יכולים, מוטב שלא תינשאו, כמוני. 9 אבל אם אינכם יכולים לשלוט ביצריכם – הינשאו! כי מוטב להינשא מאשר לסבול מתשוקה מינית שאינה באה על סיפוקה.
10 על הנשואים אני מצווה בשם ישוע המשיח ובפקודתו: אסור לאישה לעזוב את בעלה. 11 אם היא מעדיפה להיפרד מבעלה אסור לה להינשא לאחר, אבל מותר לה לחזור לבעלה הראשון. גם לבעל אסור לגרש את אשתו.
12 ברצוני להוסיף כמה הצעות משלי. אין אלה מצוות ישירות מהאדון, אך הן נראות צודקות בעיני: אם מאמין משיחי כבר נשוי לאישה שאינה מאמינה, וברצונה להמשיך לחיות איתו, אסור לו לעזוב את אשתו או לגרשה. 13 אם מאמינה משיחית נשואה לבעל שאינו מאמין, וברצונו להמשיך לחיות איתה, אסור לה לעזוב אותו. 14 כי האישה המאמינה מביאה קדושה לנישואין, והבעל המאמין מביא איתו קדושה לנישואין. אחרת, ילדיכם לא היו קדושים, אך כעת הם קדושים.
15 אולם אם הבעל או האישה שאינם מאמינים רוצים להיפרד – מותר לכם להיפרד מהם. במקרה כזה, בן הזוג המאמין אינו צריך לדרוש מהשני להישאר, כי אלוהים רוצה שילדיו יחיו בשלום. 16 אחרי הכול, מנין לכן לדעת אם בעליכן יבואו לידי אמונה או לא? ואותו הדבר אמור לגבי הבעלים המאמינים ונשותיהם.
17 החשוב הוא שכל אחד ישמח בחלקו ויהיה מרוצה במצב שאלוהים בחר עבורו – נשוי או לא נשוי. זוהי מצוותי לכל הקהילות.
18 מי שנימול לפני בואו לאמונה לא צריך להתחרט על כך; מי שלא נימול לפני בואו לאמונה, לא צריך לעשות עכשיו ברית-מילה. 19 כי המילה אינה חשובה. החשוב הוא לשמור את מצוות האלוהים.
20 בדרך כלל על כל אחד להישאר באותו מעמד שבו היה כשבא לידי האמונה. 21 האם אתה עבד? אל תתלונן. אך אם יש לך הזדמנות לצאת לחופשי – אל תחמיץ אותה! 22 אם אתה עבד והאדון קורא לך, אל תשכח שהמשיח שיחרר אותך מהשעבוד לחטא; אם האדון קורא לך ואתה בן-חורין, אל תשכח שהמשיח שיחרר אותך משעבוד לחטא; אם האדון קורא לך ואתה בן-חורין, אל תשכח שמעתה הינך עבד המשיח. 23 אתם שייכים למשיח, כי הוא קנה אתכם במחיר יקר, ומשום כך אל תשתעבדו לבני-אדם. 24 כן, אחים יקרים, לא משנה באיזה מצב הייתם או באיזו משרה עבדתם, כאשר האדון קורא לכם; הישארו במקומכם, כי עכשיו האדון אתכם לחזקכם ולעזור לכם.
25 בתשובה לשאלתכם השנייה, האם מותר לבתולות להינשא? אין לי הוראה מיוחדת מהאדון. אך מאחר שהעניק לי מתבונתו והוא סומך עלי, אשמח לחוות את דעתי. 26 בשל הבעיות והצרות הבאות עלינו אני חושב כי מוטב לא להינשא. 27 מובן שהנשואים אינם צריכים להתגרש מסיבה זו, אך מי שטרם נישא – שלא ימהר עכשיו. 28 אם הגברים רוצים בכל זאת להינשא עכשיו, מותר להם; ואם הבחורות רוצות להינשא עתה – אין זה חטא! העניין הוא שהנישואים גורמים לבעיות נוספות, ואישית, הייתי רוצה למנוע מכם כעת בעיות אלה.
29 עלינו לזכור תמיד שזמננו עלי אדמות קצר מאוד. לכן על הגברים הנשואים להיות חופשיים למען האדון, כאילו שאינם נשואים כלל. 30 אסור שאושר, נכסים או צער ימנעו בעד איש מלשרת את האדון. 31 על העוסקים בענייני העולם להיזהר שלא לשקוע בו עמוק מדי, כי צורת הדברים בעולם משתנה במהירות.
32 ברצוני שתהיו חופשיים מדאגה בכל מעשיכם. הרווק יכול לבלות את חייו בעבודת האדון ובמאמץ למצוא-חן בעיניו, 33 בעוד שגבר נשוי דואג תחילה למלא את חובתו לאשתו, ואין הוא יכול להקדיש את עצמו לאדון כראוי; תשומת לבו מחולקת. 34 גם לאישה הנשואה יש את אותן הבעיות. הרווקה משתדלת למצוא-חן בעיני האדון בכל מעשיה, ושומרת על טוהר גופה ורוחה; ואילו האישה הנשואה טרודה בבעיות משק הבית, ועליה לשרת את בעלה ולהשתדל למצוא-חן בעיניו.
35 איני מנסה למנוע בעדכם מלהינשא; אני מנסה לעזור לכם. הייתי רוצה שתבחרו בדרך הטובה והיעילה ביותר לשרת את האדון.
36 אם מישהו אינו יכול להתגבר על תשוקתו והוא מרגיש צורך להינשא, מותר לו - אין זה חטא. 37 אך מי שיש לו כוח לא להינשא ומחליט שאין לו צורך בנישואים, החליט החלטה נבונה מאוד. 38 מסקנה: טוב להינשא, אך טוב יותר לא להינשא.
39 האישה קשורה לבעלה כל עוד הוא חי; אם בעלה נפטר היא רשאית להינשא שנית – אבל רק למאמין משיחי! 40 אך לדעתי היא תהיה מאושרת יותר אם לא תינשא בשנית, וחושבני שאין זו דעתי בלבד, אלא גם רצון רוח הקודש השוכן בי.
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.