Old/New Testament

²² לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה. לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים.

²⁵ בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על-פני המים. ²⁶ התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים.

²⁷ ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם: "אל תפחדו, זה אני!"

²⁸ "אדון, אם זה באמת אתה," קרא אליו שמעון פטרוס, "צווה עלי ללכת לקראתך על-פני המים!"

²⁹ "בסדר," ענה ישוע. "בוא!" ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על-פני המים לקראת ישוע. ³⁰ אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע. "הצל אותי, אדון!" צעק פטרוס.

³¹ מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס. "חסר-אמונה אתה!" הוכיח אותו ישוע. "מדוע פקפקת?" ³² כשעלו ישוע ופטרוס לסירה השתתקה הרוח.

³³ התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים. "אתה באמת בן האלוהים!" קראו.

³⁴ הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גינוסר. ³⁵ אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם. ³⁶ החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל אלה שעשו זאת נרפאו!