Old/New Testament

יב לאחר מכן, בשבת אחת, עברו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה. מאחר שהתלמידים היו רעבים הם קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים. ² פרושים אחדים ראו את הדבר ומחו לפני ישוע: "תלמידיך עוברים על התורה! הם מחללים את השבת!"

³ אולם ישוע השיב להם: "האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים? ⁴ דוד נכנס לבית האלוהים, ויחד עם אנשיו אכל את לחם הפנים שהיה מיועד לכוהנים בלבד. גם מעשה זה היה עבירה על התורה! ⁵ והאם מעולם לא קראתם בתורה שמותר לכוהנים התורנים לעבוד בשבת בבית-המקדש? ⁶ אני אומר לכם: יש כאן אחד שהוא גדול מן המקדש! ⁷ אילו הבינותם את הפסוק^[a]: 'חסד חפצתי ולא זבח', לא הייתם מרשיעים חפים מפשע! ⁸ כי בן האדם הוא אדון השבת!"

⁹ ישוע המשיך בדרכו ונכנס אל בית-הכנסת המקומי. ¹⁰ באותה שעה היה בבית-הכנסת איש שידו משותקת. שאלו הפרושים את ישוע: "האם מותר לרפא בשבת?" (הם קיוו שישוע יאמר "כן", כדי שיוכלו להרשיע ולאסור אותו).

¹¹ אולם ישוע השיב להם: "אילו הייתה לכם כבשה אחת בלבד, והיא הייתה נופלת בשבת לתוך הבאר, האם לא הייתם עובדים באותו יום וטורחים להציל אותה? ¹² וכמה יקר האדם מן הכבשה! כן, מותר לעשות טוב בשבת." ¹³ ישוע פנה אל האיש ואמר: "הושט את ידך." וכאשר זה הושיט את ידו היא נרפאה כליל ונראתה כמו היד השנייה.

¹⁴ כשראו הפרושים את המעשה של ישוע, כינסו אספה כדי לתכנן את מאסרו והוצאתו להורג.

¹⁵ אולם ישוע ידע את מזימתם, ולכן הלך משם. אנשים רבים הלכו בעקבותיו, וישוע ריפא את החולים שביניהם, ¹⁶ אך הזהיר אותם שלא לפרסם את דברי הנסים שחולל. ¹⁷ כך התקיימה נבואת ישעיהו^[b]:

¹⁸ "הן עבדי, אתמך בו, בחירי רצתה נפשי.

נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא.

¹⁹ לא יצעק ולא יישא ולא ישמיע בחוץ קולו;

²⁰ קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה;

לאמת יוציא משפט. ²¹ לא יכהה ולא ירוץ

עד ישים בארץ משפט, ולתורתו איים (גויים) ייחלו".

²² לאחר מכן הובא אל ישוע אדם אחוז שד, שהיה עיוור ואילם. ישוע ריפא את האיש והשיב לו את ראייתו ואת כושר הדיבור. ²³ הקהל, שהופתע מאוד, קרא: "אולי ישוע הוא המשיח בן-דוד!"