M’Cheyne Bible Reading Plan

יג עתה ראיתי חיה מוזרה עולה מן הים ולה שבעה ראשים, עשר קרניים ועל כל קרן כתר. על כל אחד משבעת ראשיה היו כתובים שמות גידופים, כל שם מקלל ומבזה את אלוהים. ² החיה נראתה כנמר, אך רגליה דמו לרגלי דוב ופיה דמה לפי אריה. התנין העניק לה את כוחו, את כסא מלכותו וסמכות רבה.

³ אחד מראשי החיה נראה פצוע פצעי מוות, אך הפצעים הגלידו. העולם כולו התפעל מהפלא הזה, ואנשים רבים הלכו אחרי החיה. ⁴ בני-האדם השתחוו לתנין מפני שהעניק לחיה כוח רב; הם השתחוו גם לחיה וקראו: "מי ידמה לחיה? מי מסוגל להילחם נגדה?"

⁵ החיה הורשתה לקלל ולחרף את שם ה', וניתנה לה סמכות לעשות כרצונה במשך ארבעים ושניים חודשים. ⁶ היא פתחה את פיה, חרפה וניאצה את אלוהים, את שמו, את מקדשו ואת כל השוכנים בשמים. ⁷ החיה הורשתה להילחם במאמינים ולנצחם. היא אף קיבלה שלטון על כל העמים, הארצות והשפות בעולם. ⁸ כל בני-האדם אשר שמם לא נכתב בספר-החיים של השה הטבוח, לפני בריאת העולם, השתחוו לחיה הרעה.

⁹ מי שמסוגל לשמוע שיקשיב היטב: ¹⁰ על מי שנגזר להיאסר, ייאסר; מי שמיועד למות בחרב ימות בחרב. אולם אל תפחדו, כי זוהי לכם הזדמנות להוכיח את אמונתכם ואת כוח-עמידתכם.

¹¹ אחרי כן ראיתי חיה מוזרה אחרת עולה מן האדמה. היו לה שתי קרניים כקרני השה וקולה כקול התנין. ¹² לחיה השנייה ניתנו כוח וסמכות מאת החיה הראשונה, והיא הביאה לכך שכל הארץ ותושביה ישתחוו לחיה שפצעי-המוות שלה הגלידו. ¹³ החיה השנייה חוללה ניסים ונפלאות; היא אפילו הורידה אש מן השמים לנגד עיני בני-האדם שצפו בה. ¹⁴ באמצעות הניסים והנפלאות שניתן לה לחולל בנוכחות החיה הראשונה, היא הוליכה שולל את אנשי הארץ. היא ציוותה עליהם לבנות פסל בדמות החיה הראשונה שהוכתה מכת מוות אך שבה לתחייה. ¹⁵ הותר לה להפיח רוח חיים בפסל, ואפילו להביאו לכדי דיבור. את כל אלה שסירבו להשתחוות לפסל בדמות החיה הראשונה, היא המיתה.

החיה השנייה דרשה מכל בני-האדם – מקטן ועד גדול, מהעניים ומהעשירים, מהעבדים ומבני-החורין – לסמן סימן היכר מיוחד על ידם הימנית או על מצחם, (את שמה, או את הערך הגמטרי של שמה) כדי שאיש לא יוכל למכור או לקנות ללא סימן ההיכר של החיה. ¹⁸ כאן דרושה תבונה. מי שיכול יפענח את מספר החיה, שהיא אדם והערך הגמטרי של שמו 666.

יב ששה ימים לפני חג הפסח שב ישוע לבית-עניה, כפרו של אלעזר שהשיבו לחיים, ² ונערכה לכבודו ארוחת ערב חגיגית. אלעזר ישב עם ישוע בין האורחים, ואילו מרתא שרתה את האורחים. ³ מרים לקחה מרקחת יקרה העשויה משמנים ובשמים ריחניים, משחה את רגליו של ישוע וניגבה אותן בשערותיה, ריח הניחוח מילא את כל הבית.

⁴ אחד מתלמידיו אשר עמד להסגירו, יהודה איש קריות שמו, קרא: ⁵ "המרקחת הזאת שווה הרבה כסף! היא הייתה יכולה למכור אותה ולחלק את הכסף לעניים." ⁶ הוא לא דיבר מתוך דאגה לעניים, אלא מתוך דאגה לעצמו. יהודה היה הגזבר של קבוצת התלמידים, ולעתים קרובות משך מכספי הקבוצה לצרכיו הפרטיים.

⁷ "הנח לה," אמר ישוע. "היא עשתה זאת כהכנה לקבורתי. ⁸ העניים נמצאים אתכם תמיד, ואילו אני איני נמצא אתכם תמיד."

⁹ יהודים רבים שמעו על ביקורו של ישוע, ועל כן באו לראות אותו ואת אלעזר שהקים לתחייה. בינתיים החליטו ראשי הכוהנים להרוג גם את אלעזר, כי בגללו נהרו למקום יהודים רבים והאמינו שישוע הוא המשיח.

¹² למחרת התפשטה השמועה בכל העיר שישוע היה בדרכו לירושלים. אנשים רבים מבין החוגגים ¹³ לקחו בידיהם כפות תמרים, הלכו לקראת ישוע וקראו: "יחי המשיח! יחי מלך ישראל! ברוך הבא בשם ה' מלך ישראל!"

¹⁴ ישוע בא לקראתם רכוב על חמור, ובכך קיים את הנבואה^[a]: ¹⁵ "גילי מאוד בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתונות."

¹⁶ תחילה לא הבינו תלמידיו שישוע קיים למעשה את הנבואה הזאת, אולם לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו במעשיו השונים אשר קיימו נבואות רבות מכתבי-הקודש.

¹⁷ אנשים רבים בקהל אשר ראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים, ספרו על כך לאחרים. ¹⁸ אנשים רבים יצאו לקראתו, כי שמעו על הפלא הגדול שחולל.

¹⁹ אולם הפרושים היו אובדי עצות. "רואים אתם, נוצחנו. כל העולם נמשך אחריו!" קראו. ²⁰ בין העולים לירושלים בחג הייתה גם קבוצת יוונים. ²¹ הם הלכו לפיליפוס מבית-צידה שבגליל וביקשו: "אדוני, אנחנו רוצים לפגוש את ישוע." ²² פיליפוס מסר את ההודעה לאנדרי, והשניים הלכו להתייעץ עם ישוע.

²³ "הגיעה השעה שיפואר בן-האדם," אמר להם ישוע. ²⁴ "אני אומר לכם ברצינות: גרגר חיטה שנטמן באדמה צריך למות לפני שיוכל לשאת פרי רב, אחרת יישאר סתם גרגר בודד. ²⁵ האוהב את חייו על-פני האדמה - יאבד אותם; והשונא את חייו על-פני האדמה יזכה בחיי נצח.

²⁶ "הרוצה להיות תלמידי צריך ללכת בעקבותי, כי המשרתים אותי חייבים להיות במקום שאני נמצא. אלוהים אבי יכבד את כל אלה שהולכים בעקבותי ומשרתים אותי. ²⁷ כעת נבהלה נפשי, אולם איני יכול לבקש מאבי שיצילני מגורלי, שהרי לשם כך באתי לעולם. ²⁸ אבי, פאר את שמך!"

לפתע נשמע קול מהשמים: "כבר פארתי ואוסיף לפאר." ²⁹ כל הנוכחים שמעו את הקול, אולם חלקם חשב שהיה זה קול רעם, וחלקם אמר שמלאך דיבר עם ישוע.

³⁰ "הקול הזה היה למענכם ולא למעני," אמר להם ישוע. ³¹ "עכשיו הגיע מועד משפטו של העולם, ושר העולם הזה (השטן) יגורש. ³² וכאשר אנשא מן הארץ אמשוך אלי את כולם." ³³ הוא אמר זאת כדי לרמוז להם כיצד ימות.

³⁴ "אולם אנחנו למדנו מהתורה שהמשיח יחיה לנצח ולא ימות לעולם, אם כן מדוע אתה אומר שבן-האדם צריך להנשא מן הארץ? מי בן-האדם הזה?" שאלו אותו.

³⁵ "האור יישאר אתכם עוד זמן קצר בלבד," אמר ישוע. "על כן, תנצלו את העובדה הזאת והתהלכו באור כל עוד אתם יכולים, מפני שעם רדת החשכה לא תוכלו למצוא את דרככם. ³⁶ האמינו באור לפני שיהיה מאוחר מדי, כדי שגם אתם תקרינו אור לאחרים." לאחר שסיים את דבריו הלך לדרכו, והם לא ראו אותו. ³⁷ על-אף הניסים הרבים שחולל ישוע, אנשים רבים לא האמינו שהוא המשיח. ³⁸ הנביא ישעיהו חזה מצב זה כשאמר:^[b] "ה' מי האמין לשמועתנו, וזרוע ה' על-מי נגלתה?" ³⁹ לכן הם לא יכלו להאמין. ישעיהו אף ניבא^[c]: ⁴⁰ "אלוהים סנוור את עיניהם והקשיח את לבם. משום כך הם אינם יכולים לראות, להבין או לשוב אליו כדי שירפא אותם." ⁴¹ הנביא ישעיהו אמר דברים אלה על ישוע מפני שראה בחזונו את תפארתו.

⁴² מנהיגי יהודים רבים האמינו כי ישוע הוא המשיח, אך לא הודו בזאת בפני איש, כי פחדו שהפרושים יטילו עליהם חרם. ⁴³ לאנשים אלה היה חשוב יותר לזכות בכבוד מבני-אדם מאשר מאלוהים.

⁴⁴ "אם אתם מאמינים בי, אתם מאמינים למעשה באלוהים," קרא ישוע. ⁴⁵ "שהרי כל הרואה אותי רואה למעשה את שולחי. ⁴⁶ באתי להאיר ולזרוח בעולם חשוך זה, כדי שכל המאמין בי לא יתעה יותר בחשכה. ⁴⁷ לא באתי לשפוט את העולם, כי אם להושיעו, ועל כן לא אשפוט את אלה השומעים את דברי ואינם מקיימים אותם. ⁴⁸ דברי האמת שדיברתי ישפטו ביום הדין את כל אלה שדחוני ולעגו לי. ⁴⁹ כי איני מדבר אליכם על דעת עצמי; אני מוסר לכם מה שציווה עלי אבי לומר לכם. ⁵⁰ אני מוסר לכם בדיוק מה שמסר לי אבי, כי אני יודע שמצוותו תביא לכם חיי נצח."