M’Cheyne Bible Reading Plan

ב "את המכתב הראשון כתוב אל ראש^[a] קהילת אפסוס."

אלה דבריו של האוחז ביד ימינו את שבעת הכוכבים, והמתהלך בין שבע מנורות הזהב:

² "אני יודע את כל מעשיך הטובים; ראיתי את עמלך הקשה, את כוח סבלך ואני יודע שאינך סובל אנשים רשעים. בחנת בזהירות את דברי אלה שטוענים שהם שליחי האדון, וגילית שלא היו דברים מעולם – הם אינם שליחים, אלא שקרנים! ³ בסבלנות ובאורך-רוח סבלת רבות למעני. ⁴ אך דבר אחד יש לי נגדך: עזבת את אהבתך הראשונה! ⁵ חשוב לרגע עד היכן הידרדרת! חזור בתשובה ונהג כפי שנהגת לראשונה. אם לא תחזור בתשובה, אבוא ואסיר את מנורתך ממקומה.

⁶ לזכותך ייאמר שאתה מתעב את מעשי הניקולסים^[b] כשם שאני מתעב אותם. ⁷ מי שמסוגל לשמוע – שיקשיב לדברי הרוח אל הקהילות:

למנצח אתן לאכול מפרי עץ החיים שנמצא בגן-העדן של אלוהים.

⁸ "את המכתב השני כתוב אל ראש קהילת זמירנא."

אלה דברי הראשון והאחרון אשר מת וקם לתחייה: ⁹ "אני יודע שאתה סובל קשות בגלל אמונתך, ואני יודע על העוני שלך, אך דע שמצפה לך עושר רב בשמים! אני גם יודע שמתנגדיך לועגים לך ומקללים אותך – הם קוראים לעצמם 'יהודים', אך למעשה הם קהילתו של השטן! ¹⁰ אני מזהיר אותך מראש: אל תפחד מפני הסבל שעומד לבוא עליך! בקרוב ישליך השטן אחדים מכם לכלא, כדי לנסותכם, וסבלכם יימשך עשרה ימים. היה נאמן עד מוות ואעניק לך את כתר החיים. ¹¹ מי שמסוגל לשמוע – שיקשיב לדברי הרוח אל הקהילות: המנצח לא ימות במוות השני."

¹² "את המכתב השלישי כתוב אל ראש קהילת פרגמוס."

אלה דבריו של המחזיק בחרב החדה בעלת הלהב הכפול: ¹³ "אני מכיר את עיר מגוריך – עיר שמרבית תושביה משרתים את השטן! למרות זאת שמרת על נאמנותך ולא התכחשת לי גם כאשר אנטיפס, עדי הנאמן, נרצח בעירכם על-ידי משרתי השטן.

¹⁴ אף-על-פי-כן יש לי נגדך כמה דברים: יש ביניכם כאלה שדבקים בתורת בלעם, אשר לימד את בלק כיצד להשחית את עם-ישראל; לאכול זבחים שהוקרבו לאלילים, לזנות ולנאוף. ¹⁵ מלבד זאת יש ביניכם כאלה שדבקים בתורת הניקולסים אשר תיעבתי. ¹⁶ חזור בתשובה! אם תסרב, אבוא אליך בשעה בלתי צפויה ואלחם באנשים האלה בחרב פי. ¹⁷ מי שמסוגל לשמוע - שיקשיב לדברי הרוח אל הקהילות: את המנצח אאכיל מן נסתר, ואתן לו אבן לבנה שעליה חרוט שם חדש שידוע אך ורק למקבל האבן."

¹⁸ "את המכתב הרביעי כתוב אל ראש קהילת תיאטירא."

אלה דברי בן-האלוהים אשר עיניו כלהבת אש ורגליו כנחושת נוצצת: ¹⁹ "אני יודע את מעשיך הטובים, את אהבתך, אמונתך, עבודתך וכוח סבלך, ואני שמח לראות כיצד אתה הולך ומרבה את מעשיך הטובים.

²⁰ בכל זאת, יש לי נגדך דבר אחד: אתה מניח לאישה הזאת איזבל, שקוראת לעצמה נביאה, להסית את המאמינים לזנות ולנאוף. היא מסיתה אותם לנהל חיים בלתי-מוסריים ולאכול זבחים שהוקרבו לאלילים. ²¹ נתתי לה הזדמנות לחדול ממעשיה המושחתים ולחזור בתשובה, אך היא סירבה. ²² שים לב למה שאעשה לה: ארתק אותה למיטתה, ואם אלה שמנאפים איתה לא יחזרו בתשובה, אגרום להם צער וסבל נורא. ²³ גם את בניה אהרוג, וכל הקהילות תדענה שאני, האלוהים, בוחן כליות ולב ומשלם לכל איש כמעשיו.

אני פונה אל שאר המאמינים בתיאטירא – אל אלה שלא הלכו בעקבות איזבל ולא למדו את 'האמת העמוקה' של תורת השטן – ואומר: לא אכביד עליכם בעול נוסף, אולם שימרו היטב על מה שיש לכם עד שובי. ²⁶ "למנצח ששומר על מעשי עד הסוף אתן שלטון על הגויים. ²⁷ הוא ינהיגם בשבט ברזל, וינפצם לרסיסים ככלי ביד היוצר. ²⁸ אכן, סמכותו תהיה כסמכות שקיבלתי אני מאבי. גם את כוכב השחר אתן למנצח. ²⁹ מי שמסוגל לשמוע – שיקשיב לדברי הרוח אל הקהילות."

א בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. ² הוא היה בראשית עם האלוהים. ³ דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על-ידו. ⁴ בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני-אדם. ⁵ האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו.

⁶ אלוהים שלח אדם בשם יוחנן ⁷ להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. ⁸ יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח לזהות את האור ⁹ האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני-האדם.

¹⁰ האור בא אל העולם שנברא על ידיו, אך העולם לא הכיר אותו. ¹¹ הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. ¹² אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני-אלוהים. ¹³ כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. ¹⁴ הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת.

¹⁵ יוחנן העיד עליו וקרא: "הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני." ¹⁶ כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. ¹⁷ כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. ¹⁸ איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא סמוך אל חיקו, והוא סיפר לנו על אביו.

¹⁹ זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, ²⁰ יוחנן הודה מיד: "אינני המשיח!"

²¹ "אם כן, מי אתה?" דרשו לדעת. "האם אתה אליהו?"

"לא," השיב יוחנן.

²² "מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו."

²³ "אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו^[a]: 'פנו דרך לה'!" השיב יוחנן.

אנשים אלה, שנשלחו על-ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו: "אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?" ²⁶ "אני מטביל רק במים," השיב יוחנן, "אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. ²⁷ למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו."

²⁸ כל זה התרחש בכפר בית-עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל.

²⁹ למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז: "הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. ³⁰ אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שבקרוב יבוא אליכם אדם אשר היה עוד לפני שנולדתי. ³¹ אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל." ³² יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע.

³³ "לא הכרתי את ישוע לפני כן," חזר ואמר יוחנן, "אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי: 'בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש.' ³⁴ אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים."

³⁵ למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. ³⁶ בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא: "הנה שה האלוהים!"

³⁷ כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע.

³⁸ ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו. "מה רצונכם?" שאל אותם.

"רבי, היכן אתה גר?" השיבו בשאלה.

³⁹ "בואו וראו," ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר-הצהריים עד הערב.

⁴⁰ אנדרי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. ⁴¹ אנדרי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות: "מצאנו את המשיח!"

⁴² כשהביא אנדרי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר: "אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כיפא^[b]!"

⁴³ למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו: "בוא אחרי." ⁴⁴ פיליפוס היה מבית-צידה, עירם של אנדרי ופטרוס.

⁴⁵ פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא: "מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!"

⁴⁶ "נצרת?" קרא נתנאל בחוסר אמון. "איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?"

"בוא וראה במו עיניך," הפציר בו פיליפוס.

⁴⁷ כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא: "הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה."

⁴⁸ "כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?" תמה נתנאל.

"ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך," ענה ישוע.

⁴⁹ "אדוני, אתה באמת בן-האלוהים, מלך ישראל!" קרא נתנאל.

⁵⁰ "האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?" שאל ישוע. "עוד תראה דברים גדולים מאלה! ⁵¹ אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן-האדם."