M’Cheyne Bible Reading Plan

יא עתה ניתן לי מכשיר מדידה, מעין סרגל ארוך, ונאמר לי: "קום ומדוד את היכל ה' ואת המזבח, וספור את המשתחווים בו. ² אך אל תמדוד את החצר שנמצאת מחוץ להיכל, כי היא ניתנה לגויים שירמסו את עיר הקודש במשך ארבעים-ושניים חודשים. ³ אני אתן כוח וסמכות לשני העדים שלי לנבא 1260 יום בלבוש שק."

⁴ שני עדים אלה הם שתי המנורות ושני ענפי הזית העומדים לפני אלוהי הארץ.^{[a] 5} כל המנסה לפגוע בהם יומת באש אשר יוצאת מפיהם ושורפת את אויביהם. ⁶ יש להם גם כוח וסמכות להפוך את הנהרות והימים לדם, ולהכות את הארץ בכל מגפה שיחפצו.

⁷ כשיסיימו שני הנביאים את שלוש וחצי שנות עדותם, תכריז החיה שעולה מהתהום מלחמה נגדם, והיא תנצח ותהרוג אותם. במשך שלושה ימים וחצי תהיינה גוויותיהם מוטלות ברחובות העיר הגדולה, שנקראת בצדק סדום או מצרים, מקום שבו נצלב אדונם. אנשים רבים מכל הארצות, העמים, הגזעים והלשונות יראו גויות שני הנביאים, אבל לא יניחו לאיש לקברם כהלכה. ¹⁰ תהיה שמחה כלל-עולמית – אנשים רבים ירקדו, יצהלו ואפילו יחלקו מתנות; הם יחוגו את מות שני הנביאים שהכאיבו ליושבי הארץ.

¹¹ אך כעבור שלושה ימים וחצי ייתן אלוהים רוח חיים בשני הנביאים, והם יקומו לתחייה! כל מי שיראה אותם יפחד מאוד. ¹² לאחר מכן תישמע קריאה רמה מן השמים: "עלו הנה!" והשניים יעלו לשמים בענן לנגד עיני שונאיהם.

¹³ באותה שעה תהיה רעידת אדמה נוראה; עשירית העיר תיהרס ו- 7000 איש ייהרגו. הנשארים בחיים יהיו אחוזי חלחלה ויתנו כבוד לאלוהי השמים.

¹⁴ האסון השני חלף, אולם שלישי בא מיד בעקבותיו.

¹⁵ כאשר תקע המלאך השביעי בשופרו נשמעו קולות רעמים בשמים: "ממלכת העולם שייכת עתה לאדוננו ולמשיחו, והוא ימלוך לעולם ועד!"

¹⁶ עשרים-וארבעה הזקנים, היושבים על כיסאותיהם לפני אלוהים, נפלו על פניהם, השתחוו לאלוהים ¹⁷ וקראו: "אנו מודים לך, ה' אלוהי צבאות אשר היה והווה ,כי לבשת את כוחך הרב ומלכותך התחילה. ¹⁸ עמי-העולם כעסו עליך, אך הגיעה העת שתכעס אתה עליהם! הגיע המועד לשפוט את המתים ולתת שכר לעבדיך – לנביאים ולכל המאמינים בשמך, לקטנים ולגדולים – ולהרוס את אלה שהשחיתו את הארץ."

¹⁹ לאחר מכן נפתח בשמים היכל ה' ובתוכו נראה ארון-הברית. ברקים הבריקו, רעמים רעמו, ברד כבד ירד על הארץ, נשמעו קולות ורעשים והאדמה רעדה.

י "אני אומר לכם באמת," המשיך ישוע, "מי שמסרב להיכנס למכלאת הצאן דרך השער, ובוחר להיכנס בדרך הצדדית, הוא גנב או שודד. ² האדם שנכנס דרך השער הוא רועה הצאן. ³ השומר יפתח לו את השער, עדר הצאן ישמע ויכיר את קולו, והרועה יוביל את הצאן החוצה שהוא נוקב בשם כל כבשה. ⁴ הרועה הולך בראש והעדר נוהר אחריו, כי הוא מזהה את הרועה ומכיר את קולו. ⁵ הצאן לא תלכנה אחרי אדם זר, אלא תברחנה מפניו, כי קולו אינו מוכר להן."

⁶ אלה ששמעו משל זה מפי ישוע לא הבינו למה התכוון, ⁷ ולכן ישוע הסביר להם: "אמן אני אומר לכם: אני השער של מכלאת הצאן. ⁸ כל אלה שבאו לפני היו גנבים ושודדים, אולם הצאן לא שמעו בקולם. ⁹ כן, אנוכי השער. הנכנסים דרכי יוושעו וימצאו מרעה עשיר בבואם ובצאתם. ¹⁰ הגנב בא לגנוב, להרוג ולהשמיד, ואילו אני באתי להעניק חיים בשפע.

¹¹ "אני הרועה הטוב, ורועה טוב מקריב את חייו למען צאנו. ¹² כאשר רועה שכיר יראה זאב מתקרב, הוא יברח ויעזוב את הצאן לאנחות, כי העדר אינו שייך לו, והזאב יחטוף ויפזר את הצאן. ¹³ הרועה השכיר יברח, משום שאינו אלא שכיר ואין הוא דואג לצאן באמת.

¹⁴ "אני הרועה הטוב; אני מכיר את צאני והן מכירות אותי, ¹⁵ כשם שאבי מכיר אותי ואני מכיר את אבי; ואני מקריב את חיי למען הצאן. ¹⁶ יש לי עדר נוסף שאינו מהמכלאה הזאת. עלי להנהיג גם אותו, והצאן שומעות בקולי; כך יהיה עדר אחד ורועה אחד.

¹⁷ "אבי אוהב אותי משום שאני מקריב את חיי כדי שאקבל אותם חזרה. ¹⁸ איש אינו יכול להרוג אותי ללא הסכמתי. אני מקריב את חיי מרצוני, מפני שיש לי זכות וכוח להקריב את חיי כשאני רוצה בכך, ואף זכות וכוח להשיבם לעצמי. אלוהים הוא המעניק לי זכות זאת."

¹⁹ דבריו אלה שוב גרמו למחלוקת בין מנהיגי היהודים. ²⁰ חלקם אמר: "או שהוא יצא מדעתו, או שנכנס בו שד! מדוע אתם מקשיבים לו?"

²¹ אחרים אמרו: "הוא אינו נשמע כמי שנכנס בו שד. האם שד יכול לפקוח עיני עיוורים?"

²² בחג החנוכה, בחורף, ²³ התהלך ישוע בבית-המקדש באגף הנקרא "אולם שלמה". ²⁴ היהודים הקיפוהו מכל עבר ושאלו: "עד מתי בכוונתך לסקרן אותנו? אם אתה הוא המשיח, מדוע אינך אומר זאת בפירוש?"

²⁵ "כבר אמרתי לכם, אבל לא האמנתם לי," השיב ישוע. "המעשים שאני עושה בשם אבי מאשרים זאת. ²⁶ אולם אינכם מאמינים לי, כי אינכם שייכים לצאני. ²⁷ אני מכיר את צאני, צאני מכירות את קולי והן הולכות אחרי. ²⁸ אני מעניק להן חיי נצח והן לא תאבדנה. איש לא יחטוף אותן ממני, ²⁹ כי אבי נתן לי אותן, והוא חזק וגיבור מכולם. משום כך לא יוכל איש לחטוף אותן ממני. ³⁰ אבי ואני אחד אנחנו!"

³¹ שוב החלו מנהיגי היהודים להשליך עליו אבנים.

³² "הראיתי לכם הרבה מעשים טובים בשם אבי, איזה מהם גרם לכך שתשליכו עלי אבנים?" שאל ישוע.

³³ "איננו משליכים עליך אבנים בגלל המעשים הטובים שעשית, אלא בגלל שאתה מגדף את האלוהים; למרות שאתה אדם, אתה עושה את עצמך לאלוהים!"

³⁴ "אך הכתובים אומרים: 'אלוהים אתם'^[a], והכוונה היא לבני-האדם," השיב ישוע. ³⁵ "אם האנשים שאליהם מדברים הכתובים מכונים 'אלוהים', והכתוב הוא דבר אמת, ³⁶ מדוע קוראים אתם 'מגדף' למי שקדשו האב ונשלח לעולם הזה על-ידו, ושטוען כי הוא בן האלוהים? ³⁷ אם איני עושה מעשים כפי שעושה אבי, אל תאמינו לי. ³⁸ אולם אם אני אכן עושה את מעשי אבי, האמינו לפחות למעשים גם אם אינכם מאמינים לי, ואז תשוכנעו שאבי שוכן בי ואני בו."

³⁹ הם שוב רצו לתפוס את ישוע, אולם הוא התחמק מידיהם. ⁴⁰ ישוע חזר לעבר הירדן, למקום שבו הטביל יוחנן לראשונה. הוא נשאר שם זמן-מה, ⁴¹ ואנשים רבים הלכו אחריו.

"יוחנן לא חולל נסים," אמרו זה לזה, "אולם כל מה שאמר על האיש הזה היה אמת." ⁴² אנשים רבים במקום ההוא האמינו כי ישוע באמת המשיח.