M’Cheyne Bible Reading Plan

ח כששבר השה את החותם השביעי, הייתה דממה בשמים כחצי שעה. ² לאחר מכן ראיתי את שבעת המלאכים העומדים לפני אלוהים, ולכל אחד מהם ניתן שופר.

³ מלאך נוסף הופיע וניגש אל המזבח כשבידו מחתה (יעה) עשויה זהב. ניתנה לו כמות גדולה של קטורת, כדי שיערבב אותה עם תפילות המאמינים, שמוקרבות על מזבח הזהב שלפני כיסא האלוהים. ⁴ ניחוח הקטורת המעורבת בתפילות עלה מהמזבח לפני אלוהים.

⁵ לאחר מכן מילא המלאך את המחתה באש המזבח, והשליך את האש על הארץ. מיד נשמעו קולות רעשים ורעמים, ברקים הבריקו והאדמה רעדה.

⁶ שבעת המלאכים שקיבלו את שבעת השופרות התכוננו לתקוע בהם.

⁷ כשתקע המלאך הראשון בשופרו, ירדו על הארץ ברד ואש מעורבים בדם; שליש מהארץ נשרף וכן שליש מכלל עצי הארץ וכל העשב הירוק.

⁸ כשתקע המלאך השני בשופרו, דבר-מה שנראה כהר ענק בוער בלהבות הושלך לתוך הים; שליש מהים הפך לדם, ⁹ שליש מדגי הים מתו ושליש מכלל אוניות הים טבעו.

¹⁰ כשתקע המלאך השלישי בשופרו נפל מן השמים כוכב גדול בוער כלפיד. הוא נפל על שליש הנהרות ומעיינות המים. ¹¹ כוכב זה נקרא "לענה" מפני שהרעיל שליש מהמים, ואנשים רבים אשר שתו מן המים האלה הורעלו ומתו.

¹² כשתקע המלאך הרביעי בשופרו כוסו בחשכה שליש השמש, שליש הירח ושליש ממספר הכוכבים, כך שאור היום הועם בשליש והלילה החשיך עוד יותר.

¹³ במרכז השמים ראיתי נשר אחד מעופף וזועק בקול גדול: "אוי ואבוי ליושבי הארץ, בגלל הצרות הנוראות שתבואנה עליהם כאשר שלושת המלאכים האחרים יתקעו בשופרותיהם."

ז לאחר מכן חזר ישוע לגליל ועבר מכפר לכפר. הוא לא רצה לשוב ליהודה, כי מנהיגי היהודים שם רצו להרגו. ² בהתקרב חג הסוכות ³ האיצו בו אחיו לעלות לירושלים לרגל החג. "לך ליהודה, כדי שגם תלמידיך יראו את הנסים שאתה מחולל," לעגו לו.

⁴ "איך אתה רוצה להתפרסם בעודך מסתתר כאן? אם אתה מחולל ניסים ונפלאות, גלה את עצמך לעולם." ⁵ גם אחיו לא האמינו בו. ⁶ "עדיין לא הגיע הזמן שאלך, אולם אתם יכולים ללכת בכל זמן שתרצו," השיב ישוע. ⁷ "כי העולם אינו יכול לשנוא אתכם, אבל הוא שונא אותי, משום שאני מוכיח אותו במעשיו המושחתים. ⁸ לכו אתם לחוג את החג בירושלים. איני הולך עתה, כי טרם הגיע זמני." ⁹ וישוע נשאר בגליל.

¹⁰ אולם לאחר שהלכו אחיו הלך גם ישוע לירושלים, אם כי בסתר, כדי שלא יכירו אותו. ¹¹ בינתיים חיפשוהו המנהיגים בין החוגגים וחקרו: "היכן הוא?" ¹² דעת הקהל הייתה חלוקה עליו; אחדים אמרו: "הוא אדם נפלא!" ואילו אחרים טענו: "הוא רמאי!" ¹³ אך איש לא העז להשמיע את דעתו עליו ברבים, מפחד מנהיגי היהודים.

¹⁴ בעיצומו של החג הלך ישוע לבית-המקדש ולימד את העם. ¹⁵ "כיצד הוא יודע כל-כך הרבה?" תמהו היהודים. "הרי הוא לא למד אף פעם בבית מדרש!"

¹⁶ "איני מלמד אתכם את תורתי, כי אם את תורת האלוהים אשר שלחני," השיב ישוע. ¹⁷ מי שרוצה לעשות את רצון האלוהים יודע אם אני מדבר בשם אלוהים או בשם עצמי. ¹⁸ מי שמשמיע את דעתו האישית מצפה לשבחים ותהילה, אולם מי שרוצה בכבוד שולחו הוא אדם ישר ונאמן. ¹⁹ איש מביניכם אינו מקיים את כל תורת משה, אז מדוע אתם רוצים להרוג אותי על הפרת התורה?" ²⁰ "היצאת מדעתך," קרא הקהל. "מי רוצה להרוג אותך?"

²¹ "אני עשיתי נס אחד בשבת וכולכם התפלאתם והשתוממתם על כך," אמר ישוע. ²² "אבל גם אתם עובדים בשבת! הרי אתם עושים ברית-מילה לפי מצוות משה, מצוה שניתנה לנו למעשה מהאבות וקדמה לתורת משה, גם בשבת. ²³ אם אתם מתירים קיום ברית-מילה בשבת, כדי לא להפר את התורה, מדוע אתם מתרגזים על שריפאתי מישהו בשבת? ²⁴ אל תשפטו רק לפי מה שאתם רואים בעיניכם, אלא בחנו ושפטו בצדק!"

²⁵ אחדים מתושבי ירושלים שאלו: "האם אין זה האיש שהם רוצים להרוג? ²⁶ הנה הוא מדבר בציבור ואיש אינו פוגע בו. אולי מנהיגינו הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח! ²⁷ אולם כיצד ייתכן הדבר? הרי אנחנו יודעים מאין בא, ואילו המשיח אמור לבוא מאי-שם, ממקום בלתי ידוע."

²⁸ "ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי," קרא ישוע בקול בבית-המקדש, "אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על-ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים. ²⁹ אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי."

³⁰ ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו. ³¹ אנשים רבים מן העם האמינו בישוע, ואמרו: "לאילו ניסים מצפים אתם מהמשיח שאדם זה לא חולל?"

³² כאשר נוכחו הפרושים כי העם נוטה להאמין בישוע, הם שלחו יחד עם ראשי הכוהנים סוכנים לתפוס אותו. ³³ אולם ישוע אמר להם: "אני אהיה אתכם עוד זמן-מה, ואחר כך אחזור לשולחי. ³⁴ תחפשו אותי ולא תמצאוני, כי לא תוכלו לבוא אל המקום שאהיה בו."

³⁵ היהודים נבוכו מדבריו. "לאן הוא עומד ללכת?" תמהו. "אולי בכוונתו לעזוב את הארץ וללכת ללמד את היהודים בתפוצות או אף את הגויים! ³⁶ למה התכוון כשאמר כי נחפש אותו ולא נוכל למצוא אותו, ואף לא נוכל לבוא למקום הימצאו?"

³⁷ ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול: "כל הצמא שיבוא אלי וישתה! ³⁸ כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים." ³⁹ ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים. ⁴⁰ אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו: "הוא באמת הנביא!" ⁴¹ אחרים קראו: "זהו המשיח!" היו שלגלגו: "האם המשיח יבוא מהגליל? ⁴² הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד." ⁴³ דעת הקהל עליו הייתה חלוקה. ⁴⁴ אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד.

⁴⁵ אנשי החוק שנשלחו לאסרו חזרו אל שולחיהם בידיים ריקות. "היכן הוא? מדוע לא הבאתם אותו?" שאלו הפרושים וראשי הכוהנים.

⁴⁶ "הוא דיבר דברים נפלאים כל-כך; מעולם לא שמענו דברים כאלה!" השיבו. ⁴⁷ "גם אתם הלכתם שולל?" כעסו הפרושים. ⁴⁸ "האם ראיתם מישהו בינינו, המנהיגים או הפרושים, אשר מאמין כי הוא המשיח? ⁴⁹ רק ההמון מקרב העם הזה מאמין בו, כי הם אינם יודעים את התורה. ארורים הם!"

⁵⁰ נקדימון היה ביניהם; הוא זה שבא אל ישוע בלילה, וכששמע את דברי הפרושים אמר: ⁵¹ "האם תורתנו מתירה לנו לשפוט אדם לפני ששמענו מה בפיו וידענו מה שהוא עושה?"

⁵² "גם אתה מהגליל?" שאלו בלעג. "דרוש בכתובים וראה שאף נביא אינו בא מהגליל!" ⁵³ בזאת הם נפרדו והלכו איש לביתו.