Old/New Testament

יב בינתיים הלך וגדל מספר הנוכחים עד שהגיע לאלפים רבים, ומרוב דוחק וצפיפות דרכו אחד על רגלי השני. ישוע פנה תחילה אל תלמידיו ואמר: "היזהרו מצביעותם של הפרושים! הם מעמידים פני צדיקים תמימים בזמן שמעשיהם והתנהגותם מצביעים על היפוכו של דבר. אולם צביעות כזאת אי-אפשר להסתיר לנצח, ² כי בבוא העת כל מה שמוסתר עכשיו ייגלה, וכל מה שאינו ידוע ייוודע. ³ לפיכך, כל מה שאמרתם בחשכה יישמע באור היום, וכל מה שלחשתם בין ארבעה קירות ייקרא בקולי קולות מעל גגות הבתים!

⁴ "ידידים יקרים, אל תפחדו מאלה הרוצים להרוג אתכם, כי הם יכולים להמית אך ורק את הגוף, בעוד שבנפש אין הם מסוגלים לפגוע. ⁵ היודעים אתם ממי עליכם לפחד? מאלוהים! כי הוא מסוגל להמית ואחר כך להשליך לגיהינום!

⁶ "מה מחירן של חמש ציפורי דרור, שניים-שלושה שקלים? אף-על-פי-כן אלוהים אינו שוכח אף אחת מהן. ⁷ אלוהים יודע אפילו את מספר השערות על ראשכם. לכן אל תפחדו; אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות.

⁸ "אני מבטיח לכם שכל המודה שהוא מאמין בי לפני בני-האדם, גם אני אכבד אותו ואודה בו לפני מלאכי אלוהים. ⁹ אולם מי שמתכחש לי לפני בני-אדם, גם אני אתכחש לו לפני מלאכי אלוהים. ¹⁰ ובכל זאת, מי שידבר נגד בן-האדם ייסלח לו, בעוד שאדם המדבר נגד רוח הקודש לא ייסלח לו לעולם.

¹¹ "כאשר יביאו אתכם למשפט בבתי-הכנסת או לפני שליטים וממשלות, אל תדאגו כיצד תגנו על עצמכם וכיצד תעידו, ¹² כי רוח הקודש יגיד לכם מה לומר בזמן המתאים."

¹³ איש אחד מהקהל קרא אל ישוע: "רבי, אמור בבקשה לאחי שייתן לי את חלקי בירושת אבינו."

¹⁴ אולם ישוע השיב: "מי מינה אותי להיות לכם שופט ובורר? ¹⁵ היזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם והאושר אינם תלויים בעושרו ובנכסיו."

¹⁶ ישוע סיפר להם את המשל הבא: "לעשיר אחד היה שדה פורה שהניב יבול רב. ¹⁷ אסמיו היו מלאים עד אפס מקום, והאיש לא ידע מה לעשות בתבואה הרבה שכבר לא יכול היה לאחסן. ¹⁸ 'אני יודע מה עלי לעשות!' קרא האיש. 'אהרוס את האסמים הקיימים ואבנה לעצמי אסמים גדולים יותר. כך אוכל לאחסן את התבואה הרבה שלי. ¹⁹ אחר כך אומר לעצמי: יש לך מספיק כסף לשנים רבות. מעתה ואילך אל תעבוד קשה, כי אם אכול, שתה ותהנה.' ²⁰ "אבל אלוהים אמר לו: 'שוטה שכמוך! הלילה תמות, ומה תעשה עם כל מה שאגרת לעצמך?' ²¹ כך יקרה לכל אדם האוגר לעצמו אוצר על-פני האדמה ולא בשמים.

²² ישוע פנה אל תלמידיו ואמר: "אל תדאגו למה שתאכלו או תלבשו, ²³ כי החיים חשובים הרבה יותר מהאוכל, והגוף חשוב הרבה יותר מהלבוש. ²⁴ קחו לדוגמה את העורבים – הם אינם זורעים, אינם קוצרים ואין להם מחסן לאגור את מזונם. אף-על-פי-כן לא חסר להם דבר כי אלוהים מאכיל אותם ודואג להם. ואתם הרי יקרים לאלוהים הרבה יותר מן העופות! ²⁵ מלבד זאת, מה תועיל דאגתכם? האם יכולה דאגתכם להוסיף עוד יום לחייכם או עוד מילימטר לקומתכם? ²⁶ אם דאגתכם אינה מסוגלת לשנות דברים פעוטים כאלה, מה הטעם לדאוג לדברים גדולים יותר?

²⁷ "הביטו בשושנים – הן אינן טוות ואינן אורגות, ואף-על-פי-כן אפילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יפה מהן! ²⁸ ואם אלוהים מלביש את פרי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? ²⁹ אל תדאגו למה שתאכלו ותשתו ואל תדאגו שמא לא יספק לכם אלוהים את מה שאתם צריכים. ³⁰ בני-אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום-יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. ³¹ דאגו לכל הקשור באלוהים ובמלכותו, והוא יספק לכם יום-יום את כל צרכיכם.