Old/New Testament

²⁵ פעם רצה אחד מחכמי-התורה לנסות את ישוע. "רבי," שאל החכם, "מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?"

²⁶ "מה אומרת על כך התורה?" השיב לו ישוע בשאלה.

²⁷ "התורה אומרת: 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך; ואהבת לרעך כמוך'," השיב החכם.

²⁸ "נכון מאוד," אישר ישוע. 'אם תקיים מצוות אלה תזכה בחיי נצח."

²⁹ החכם רצה להצדיק את רגשותיו (מפני שלא אהב אנשים מסוימים), ולכן שאל: "מיהו רעי?" ³⁰ ישוע השיב במשל: "יהודי אחד הלך בדרך מירושלים ליריחו והותקף על-ידי שודדים. הם הפשיטו את בגדיו מעליו, גזלו את כספו, הכו אותו באכזריות והשאירו אותו בצד הדרך פצוע קשות. ³¹ במקרה עבר שם כהן אחד, אולם בראותו את הפצוע עבר לצדו השני של השביל. ³² עבר במקום גם איש משבט לוי. הוא הביט בפצוע המוטל בצד הדרך, אולם המשיך בדרכו. ³³ הזדמן למקום שומרוני אחד, ובראותו את הפצוע נמלא רחמים. ³⁴ השומרוני ניגש אל הפצוע, משח את פצעיו וחבש אותם, לאחר מכן הרכיב אותו על חמורו והביאו לאכסניה, שם טיפל בו והאכיל אותו. ³⁵ למחרת, לפני שהמשיך בדרכו, שילם השומרוני סכום כסף לבעל האכסניה ואמר: 'דאג בבקשה לכל מחסורו של הפצוע, ואם לא יספיק הכסף – אשלם את החסר בשובי.'

³⁶ "מי מהשלושה היה לדעתך רע טוב לאיש הפצוע?"

³⁷ "האדם שריחם עליו," השיב החכם.

"נכון," הסכים איתו ישוע. "לך ועשה כמוהו."

³⁸ ישוע ותלמידיו המשיכו בדרכם, וכשהגיעו לאחד הכפרים הזמינה אותם אישה בשם מרתא להתארח בביתה. ³⁹ אחותה מרים התיישבה על הארץ לרגלי ישוע והקשיבה לדבריו.

⁴⁰ מרתא חשה לחץ מהעבודה שבהכנת ארוחה גדולה לכולם, ומשום כך פרצה לחדר וקראה: "נכון שאין זה הוגן שאחותי תשאיר לי את כל העבודה? אמור לה בבקשה שתבוא לעזור לי."

⁴¹ "מרתא, יקירתי," השיב לה האדון, "את דואגת לכל כך הרבה דברים. עליך לדאוג לדבר אחד בלבד. מרים בחרה בדבר האחד הזה אשר לא יילקח ממנה."