Old/New Testament

⁴⁵ הלא כתוב בספרי הנביאים^[a]: 'וכל בניך למודי ה'.' ואמנם, כל השומע לקול אלוהים ולומד את האמת על אודותיו, יבוא אלי. ⁴⁶ לא שמישהו ראה את האלוהים; אני לבדי ראיתי אותו, שהרי הוא שלח אותי.

⁴⁷ "אני אומר לכם באמת, כל המאמין בי יחיה חיי נצח. ⁴⁸ אני הוא לחם החיים. ⁴⁹ אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו. ⁵⁰ אולם מי שאוכל מלחם החיים, היורד מהשמים, יחיה חיי נצח ולא ימות. ⁵¹ אנוכי לחם החיים היורד מהשמים; כל האוכל מהלחם הזה יחיה לנצח. אני נותן את בשרי כלחם כדי שהעולם יחיה."

⁵² "איך הוא יכול לתת לנו לאכול את בשרו?" החלו היהודים להתווכח ביניהם.

⁵³ "אני אומר לכם ברצינות," המשיך ישוע, "אם לא תאכלו את בשר המשיח ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם! ⁵⁴ אולם כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. ⁵⁵ כי בשרי הוא מזון אמתי, ודמי הוא משקה אמתי. ⁵⁶ כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי בי, ואני חי בו. ⁵⁷ כל הניזון ממני חי בזכותי, כשם שאבי החי שלח אותי ואני חי בזכותו. ⁵⁸ אני הלחם האמתי היורד מהשמים - לא כמו המן שאכלו אבותינו במדבר ומתו. כל האוכל את הלחם הזה יחיה לנצח." ⁵⁹ ישוע לימד אותם דברים אלה בבית-הכנסת בכפר-נחום.

⁶⁰ אפילו תלמידיו אמרו: "קשה לקבל את מה שהוא אומר. איך אפשר להאמין בזה?" ⁶¹ ישוע חש בלבו שתלמידיו התלוננו על דבריו. "מה מטריד אתכם?" שאל אותם. ⁶² "מה תגידו אם תראו את בן-האדם עולה חזרה לשמים? ⁶³ רק רוח אלוהים מעניק חיים; בכוחו של האדם אין כל תועלת. הדברים שאמרתי לכם הם דברי רוח וחיים. ⁶⁴ אך בכל זאת יש ביניכם כאלה שאינם מאמינים." ישוע אמר זאת מפני שידע מראש מי לא יאמין בו ומי יסגיר אותו.

⁶⁵ "משום כך אמרתי לכם שאיש אינו יכול לבוא אלי אלא אם זה מעשה מידי אלוהים," הסביר ישוע.

⁶⁶ באותו יום עזבו אותו תלמידים רבים. ⁶⁷ "האם גם אתם רוצים לעזוב אותי?" שאל ישוע את שנים-עשר תלמידיו. ⁶⁸ "אדוני, לאן נלך ולמי?" קרא שמעון פטרוס. "רק לך יש דברים של חיי נצח, ⁶⁹ ואנחנו יודעים ומאמינים שאתה קדוש האלוהים!"

⁷⁰ השיב להם ישוע: "אני בחרתי בכם בעצמי – שנים-עשר במספר – ובכל זאת, אחד מכם הוא שטן." ⁷¹ הוא התכוון ליהודה בן-שמעון איש-קריות, אחד משנים-עשר התלמידים, שעמד להסגירו.