M’Cheyne Bible Reading Plan

ט ישוע עבר בדרך וראה איש שהיה עיוור מלידה.

² "רבי," שאלו תלמידיו, מדוע נולד האיש עיוור, בגלל חטאיו שלו או של הוריו?"

³ "לא בגלל חטאיו ולא בגלל חטאי הוריו," השיב ישוע. "אדם זה נולד עיוור על-מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו. ⁴ עלינו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עלינו שולחי, כי תוך זמן קצר יבוא הלילה, ואז לא יוכל איש לעשות דבר. ⁵ כל עוד אני בעולם, אני אור העולם - אני מעניק לו את אורי."

⁶ ישוע ירק על הארץ, עשה משחה מהרוק ומרח אותה על עיני העיוור. ⁷ "לך לשטוף את עיניך בבריכת השילוח," אמר לו ישוע. העיוור הלך לשטוף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות.

⁸ שכנים ואנשים שהכירו אותו כקבצן עיוור שאלו זה את זה: "האם זהו אותו קבצן עיוור?" ⁹ אחדים השיבו: "כן." ואחדים אמרו: "לא. לא ייתכן שזהו אותו אדם," הרהרו בקול. "אבל הוא באמת דומה לו כשתי טיפות מים!"

הקבצן בא לעזרתם וקרא "אני האיש!"

¹⁰ כיצד אתה יכול לראות? מה קרה לך?" שאלו.

¹¹ והקבצן סיפר להם: "אדם בשם ישוע מרח משחה על עיני, ואמר לי לשטוף אותן בבריכת השילוח. עשיתי כדבריו ואני יכול לראות!"

¹² "היכן האיש הזה עכשיו?" שאלו האנשים.

"איני יודע," השיב הקבצן.

¹³ ואז הם לקחו את הקבצן אל הפרושים ¹⁴ (כל זה התרחש בשבת).

¹⁵ כיצד נפקחו עיניך?" שאלו הפרושים. והקבצן סיפר להם כיצד ישוע מרח משחה על עיניו ושלחו לשטוף אותן בבריכת השילוח. ¹⁶ אחדים מהפרושים החליטו: "האיש הזה, ישוע, אינו יכול לבוא מן האלוהים, מאחר שאין הוא שומר את השבת."

אחרים טענו: "אבל כיצד יכול אדם חוטא לחולל ניסים כאלה? "מחלוקת קשה התפתחה ביניהם.

¹⁷ הפרושים פנו אל הקבצן ושאלו: "מה דעתך על האיש שריפא אותך?" "אני חושב שהוא נביא שנשלח על-ידי אלוהים," השיב הקבצן.

¹⁸ מנהיגי היהודים לא האמינו שהקבצן היה באמת עיוור ושעתה נרפא, ומשום כך הלכו לברר את הדבר אצל הוריו.

¹⁹ "האם זהו בנכם?" שאלו. "האם הוא באמת נולד עיוור? אם כן, כיצד הוא יכול לראות עתה?" ²⁰ אולם ההורים השיבו: "אנחנו יודעים כי זהו בננו וכי נולד עיוור, ²¹ אך איננו יודעים כיצד הוא יכול לראות, או מי ריפא אותו. הוא אדם מבוגר ויכול לדבר בעד עצמו. שאלו אותו. ההורים ענו כך כי חששו ממנהיגי היהודים, אשר איימו לגרש מקהל ישראל את כל המודה שישוע הוא המשיח.

²⁴ שוב קראו היהודים לקבצן שהיה עיוור ואמרו: "עליך להודות לאלוהים ולא לישוע, כי כולנו יודעים שהוא איש חוטא."

²⁵ "איני יודע אם הוא חוטא או לא," השיב הקבצן, "אבל דבר אחד אני יודע: הייתי עיוור ועכשיו אני רואה!"

²⁶ "מה הוא עשה? כיצד ריפא אותך?" דרשו.

²⁷ כבר סיפרתי לכם. האם לא שמעתם? מדוע אתם מבקשים שאספר לכם בשנית, האם גם אתם רוצים להיות תלמידיו?" שאל הקבצן.

²⁸ הם קללו אותו ואמרו: "אתה תלמידו! אנחנו תלמידיו של משה רבנו! ²⁹ אנחנו יודעים שאלוהים דיבר אל משה, אבל איננו יודעים דבר על האיש הזה."

³⁰ מוזר מאוד שאינכם יודעים דבר על אודות האיש שריפא את עיני," השיב הקבצן. ³¹ "אנחנו יודעים כי אלוהים אינו שומע לקול הרשעים, אך הוא מקשיב ברצון לאלה שאוהבים אותו ושומעים בקולו. ³² מאז בריאת העולם לא שמענו על אדם שריפא עיוורון מלידה. ³³ אילו אדם זה לא בא מאלוהים, הוא לא היה מסוגל לעשות מאומה!"

³⁴ "ממזר שכמוך!" קראו לעברו בזעם. "אתה מתיימר ללמד אותנו?" והם גרשוהו החוצה.

³⁵ כאשר שמע ישוע את הדבר, הוא פגש בקבצן ושאל אותו: "האם אתה מאמין בבן האדם?"

³⁶ "מיהו?" שאל האיש. "אני רוצה להאמין בו."

³⁷ "ראית אותו, והוא מדבר אליך כרגע" השיב ישוע.

³⁸ "כן, אדוני," קרא האיש, "אני מאמין!" והוא השתחווה לישוע.

³⁹ "אני באתי לעולם לשם משפט – להעניק ראייה לעיוורים, ולהוכיח לאלה שחושבים את עצמם לפיקחים שהם למעשה עיוורים," אמר ישוע.

⁴⁰ הפרושים שעמדו שם שאלו: "האם אתה כולל אותנו בין העיוורים?"

⁴¹ "אילו הייתם עיוורים לא הייתם אשמים," הסביר ישוע. "אולם אתם טוענים שאתם רואים, ולכן אתם אשמים."

ה המשיח הוציאנו לחופשי! לכן אל תשובו להשתעבד למצוות התורה ולמסורת. ² הקשיבו לדברי: אם אתם באמת חושבים שברית-המילה ושמירת המצוות יקרבו אתכם לאלוהים, אזי אין המשיח יכול להושיע אתכם. ³ אני חוזר ואומר: מי שמייחס חשיבות רבה לקיום ברית-המילה, חייב למלא את כל מצוות התורה, שאם לא-כן תבוא עליו קללה. ⁴ אם אתם באמת חושבים שתוכלו למצוא-חן בעיני אלוהים בזכות שמירת מצוות התורה, הרי שאין לכם כל צורך במשיח, ואינכם יכולים ליהנות מחסדו של אלוהים. ⁵ בעזרת רוח הקודש אנו מאמינים כי מותו של המשיח מטהר אותנו מחטאינו ומצדיק אותנו בעיני אלוהים. ⁶ אנו, המאמינים המשיחיים, יודעים כי המילה ושמירת המצוות הם סימנים חיצוניים בלבד שאינם מוכיחים דבר. ומה חשוב? אמונה שמוכיחה את עצמה על-ידי אהבה.

⁷ עד עתה התקדמתם יפה מאוד באמונתכם. מה קרה לכם לפתע? מי הסיתכם נגד דבר האמת? ⁸ ודאי שלא אלוהים הסיתכם לכך, שכן אלוהים עצמו העניק לכם חופש במשיח. ⁹ הרי הוראת כזב זו היא כמו מעט שאור שמחמיץ את כל הבצק.

¹⁰ אני בטוח שאלוהים ישכנע אתכם לשוב ולהאמין באמת, כמוני, ודעו לכם שאלוהים יעניש את האדם שבלבל והתעה אתכם, וגרם לכך שתטילו ספק בדבר אלוהים.

¹¹ יש אשר חושבים כי אני עצמי טוען שהמילה וקיום המצוות הם חלק בלתי-נפרד מהישועה. אבל אני שואל אתכם, לו נכון היה הדבר, האם היו לי עדיין כל-כך הרבה אויבים ומתנגדים? הלא אם הייתי מטיף למילה ולקיום המצוות לא הייתי פוגע באיש, ואף אחד לא היה קם נגדי. אבל העובדה היא שאנשים רבים רודפים אותי ומציקים לי, משום שאני מטיף לישועה דרך אמונה במותו ובתחייתו של ישוע המשיח.

¹² הלוואי שהיו מעקרים את האנשים שמנסים לסכסך ולהפריד בינינו בגלל ברית-המילה!

¹³ אחי היקרים, אל תשכחו שהמשיח הוציא אתכם לחופשי! אין זה חופש לעשות ככל העולה על רוחכם, כי אם חופש לאהוב ולעזור לזולת. ¹⁴ אפשר לסכם את התורה כולה במצווה אחת: "ואהבת לרעך כמוך." ¹⁵ אבל אם במקום לאהוב איש את רעהו אתם תמיד רבים, שונאים ומקנאים, אז תהרסו איש את אחיו.

¹⁶ אני מייעץ לכם לשמוע רק לקול רוח הקודש, והוא יראה לכם מה לעשות ולאן ללכת, ומובטח לכם ששוב לא תהיו משועבדים לבשר שלכם, הגורם לכם תמיד לעשות את הרע. ¹⁷ לכולנו יש נטייה טבעית לעשות את הרע, שהוא היפוכו הגמור של מה שרוח הקודש אומר לנו לעשות. וכאשר רוח הקודש פועל בנו ומביא אותנו לכך שנרצה לעשות את הטוב, הרי שזה היפוכן הגמור של נטיותינו הטבעיות. שני כוחות אלה, הבשר שלנו ורוח הקודש, נאבקים בתוכנו כשזה רוצה לנצח את זה, ואיננו יכולים לעשות כל מה שאנו רוצים. ¹⁸ כשרוח הקודש מדריך את מעשינו, הוא גם משחרר אותנו מהחובה לקיים את מצוות התורה.

¹⁹ אם תלכו אחרי הנטיות הטבעיות שלכם, אלה תהיינה התוצאות: זנות, טומאה, תאווה, ²⁰ עבודת אלילים וכישוף, שנאה, פילוג, קנאה, כעס, אנוכיות, תלונות, מריבות, ²¹ חמדנות, שיכרות, הוללות וכדומה. אני חוזר ואומר לכם: מי שמנהל חיים כאלה לא יירש את מלכות האלוהים.

²² אולם אם נניח לרוח הקודש לשלוט בחיינו, זה יהיה הפרי: אהבה, שמחה, שלום ושלווה, סבלנות, נדיבות, טוב-לב, אמונה, ²³ צניעות ושליטה עצמית, וכמובן שאין סתירה בין תכונות אלה לבין מצוות התורה.

²⁴ המאמינים במשיח התכחשו לבשר שלהם; הם קברו אותו לרגלי צלב המשיח.

²⁵ אם אנו חיים עתה בכוחו של רוח הקודש, הבה נציית לו בכל שטחי החיים. ²⁶ ואז לא נצטרף לבקש כבוד והצלחה, הגורמים לקנאה ולרוגז.