Old/New Testament

²⁰ "כאשר תראו את ירושלים מוקפת אויבים דעו שחורבנה קרוב. ²¹ אז תושבי יהודה יברחו אל ההרים; על תושבי ירושלים להשתדל לברוח מהעיר, ואוי לתושבי הסביבה שינסו להיכנס לירושלים! ²² יהיו אלה ימי נקם אשר נועדו לקיים את נבואות התנ"ך. ²³ בימים ההם אוי לנשים בהיריון ולאמהות המניקות, מפני שצרה גדולה תבוא על הארץ, ואלוהים ישפוך את זעמו על העם הזה. ²⁴ רבים ייהרגו בחרב האויב או יוגלו לכל קצוות תבל, וירושלים תיפול בידי גויים אשר ידכאו אותה עד שתסתיים תקופת שלטון הגויים במועד שקבע ה'.

²⁵ "אותות מבשרי רעה יופיעו בשמש, בירח ובכוכבים, ואילו על פני האדמה - עמים שלמים יתייאשו ויפחדו מגעש הים והגלים הסוערים. ²⁶ אנשים יתעלפו מאימה ופחד מפני המאורעות שיבואו על העולם, משום שכוחות השמים יזדעזעו. ²⁷ ואז יראו אנשי הארץ את בן-האדם בא בענן, בגבורה ובכבוד גדול.^{[a] 28} כאשר יתחילו כל הדברים האלה להתרחש, התעודדו והרימו את ראשכם, כי ישועתכם קרובה!"

²⁹ אחר כך סיפר להם ישוע את המשל הבא: "הביטו בעץ התאנה או בכל עץ אחר. ³⁰ כאשר העץ מלבלב יודעים אתם שקרב הקיץ בלי שיאמרו לכם זאת. ³¹ כך, כאשר תראו את התרחשות המאורעות האלה, דעו שמלכות האלוהים קרובה.

³² "אני אומר לכם: כל הדברים האלה יתרחשו לפני שיחלוף הדור הזה. ³³ השמים והארץ יחלפו, אבל דברי לא יחלפו.

³⁴ "היזהרו לכם - אל תאבדו את הראש בשכרות, בבזבזנות, בתענוגות ובדאגות מחייה, פן יבוא עליכם היום ההוא במפתיע, כמלכודת. ³⁵ היום ההוא יבוא על כל יושבי תבל! ³⁶ משום כך שימרו תמיד על ערנותכם, והתפללו שאלוהים יעניק לכם כוח לצאת בשלום מכל העתיד להתרחש, ולהתייצב לפני בן-האדם." יום-יום הלך ישוע ללמד בבית-המקדש, והעם היה מתאסף בהמונים משעות הבוקר המוקדמות כדי להקשיב לדבריו. בלילות נהג ישוע ללכת לישון על הר הזיתים.