Old/New Testament

²⁸ ישוע סיים את דבריו והמשיך בדרכו לעלות לירושלים יחד עם תלמידיו. ²⁹ בהתקרבם אל בית-פגי ובית-עניה שעל הר הזיתים, קרא אליו ישוע שנים מתלמידיו ואמר: ³⁰ "לכו אל הכפר ממול; בכניסה תראו עיר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. ³¹ אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו: 'האדון זקוק לעיר.'"

³² שני התלמידים הלכו אל הכפר ומצאו את העיר ממש כפי שאמר להם ישוע. ³³ כשהתירו את העיר בא אליהם בעליו ושאל בתימהון: "מדוע אתם מתירים את העיר שלי?"

³⁴ "האדון זקוק לו," השיבו התלמידים בפשטות.

³⁵ הם הביאו את העיר אל ישוע, ריפדו את גבו במעיליהם וישוע רכב עליו. ³⁶ אנשים רבים פרשו את מעיליהם וגלימותיהם על השביל לפניו. ³⁷ כשהתקרב ישוע לראש השביל היורד מהר הזיתים, החלה חבורת תלמידיו לשיר ולשבח את אלוהים בקולי קולות על כל הנסים והנפלאות שחולל ישוע.

³⁸ "ברוך הבא בשם ה'!" צהל ההמון. "יחי המלך! שמחו השמים והארץ! שבח ותהילה לאלוהים במרומים!"

³⁹ פרושים אחדים שהיו בקרב הקהל אמרו לישוע: "רבי, נזוף בתלמידיך על הדברים שהם אומרים!"

⁴⁰ אך הוא השיב להם: "אם הם ישתקו האבנים האלה תזעקנה!"

⁴¹ כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה. ⁴² "הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך," אמר ישוע בצער ובדמעות. ⁴³ "יבוא היום שאויביך יקימו סוללות חול סביב חומותיך, יקיפו אותך ויצורו עליך מכל עבר. ⁴⁴ אויביך יהרסו כליל אותך ואת בניך; הם לא ישאירו אבן אחת במקומה, משום שדחית את הישועה שהציע לך ה'."

⁴⁵ לאחר מכן הוא נכנס אל בית-המקדש והחל לגרש משם את הסוחרים ואת הקונים. ⁴⁶ " בכתבי-הקודש כתוב^[a]: 'ביתי בית תפילה,'" קרא ישוע, "אבל אתם הפכתם את בית ה' למאורת גנבים!"

⁴⁷ ישוע לימד יום-יום בבית-המקדש. הסופרים, ראשי הכוהנים והזקנים חיפשו דרך להיפטר ממנו, ⁴⁸ אך הם לא ידעו מה לעשות, מפני שכל העם אהב אותו והקשיב לדבריו בתשומת לב מרובה.