M’Cheyne Bible Reading Plan
ג בימים ההם, כשישוע והוריו גרו בנצרת, החל יוחנן המטביל להטיף במדבר יהודה. 2 "חיזרו בתשובה!" קרא יוחנן. "שובו אל ה' כי מלכות השמים קרובה!" 3 ישעיהו הנביא ניבא על פעילותו של יוחנן כשאמר[a]: "קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו מסילותיו".
4 יוחנן לבש בגדים עשויים משער גמלים וחגורת עור. הוא אכל חגבים ודבש מהטבע. 5 אנשים מירושלים, עמק-הירדן וכל אזור יהודה יצאו למדבר כדי לשמוע את דבריו, 6 ולאחר שהתוודו על חטאיהם, יוחנן הטביל אותם בירדן.
7 אולם כשראה יוחנן שפרושים וצדוקים רבים באים להיטבל, הוא דחה אותם. "בני נחשים אתם!" אמר להם יוחנן. "מי אמר לכם שתוכלו להימלט מהעונש שה' עתיד להביא עליכם? 8 לפני שתיטבלו אתם חייבים להוכיח במעשים שבאמת התחרטתם על חטאיכם. 9 אל תחשבו בלבכם: 'אלוהים לא יעניש אותנו כי אנחנו יהודים, בני אברהם'. הרי אלוהים יכול לעשות מהאבנים האלה בנים לאברהם!
10 "כבר עכשיו מוכן גרזן המשפט של אלוהים לכרות כל עץ חסר תועלת שאינו נושא פרי. עצים חסרי תועלת ייכרתו ויישרפו!
11 "אני כרגע מטביל במים את אלה שבאמת מתחרטים על מעשיהם הרעים, אולם בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני שאני לא ראוי אפילו לשאת את נעליו, והוא יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. 12 הוא יפריד בין המוץ לבין גרגרי החיטה – את המוץ ישרוף באש נצחית, ואילו את החיטה ישמור באסם."
13 באותו זמן בא ישוע מן הגליל אל נהר הירדן, כדי להיטבל על-ידי יוחנן.
14 יוחנן ניסה לשכנע אותו ואמר: "אתה צריך להטביל אותי, ולא אני אותך!"
15 אולם ישוע עמד על דעתו ואמר: "הטבל אותי, בבקשה. עלי לעשות את כל הדרוש." ויוחנן הטביל אותו.
16 מיד לאחר הטבילה, כשישוע יצא מהמים, השמים נפתחו מעליו והוא ראה את רוח אלוהים יורדת עליו בדמות יונה. 17 קול קרא מהשמים: "זהו בני אהובי, ובו אני חפץ."
ג יום אחד, בשעה שלוש אחר-הצהריים, הלכו פטרוס ויוחנן לתפילת מנחה בבית-המקדש. 2 כשהגיעו אל המקדש, ראו אדם שהיה פיסח מלידה, יושב ליד השער הנקרא "המהודר". הוא הובא לשם מדי יום כדי לקבץ נדבות. 3 כאשר עברו פטרוס ויוחנן לידו, הוא ביקש נדבה גם מהם. 4 השניים נעצו באיש מבט נוקב, ופטרוס אמר לו: "הבט אלי!"
5 הפיסח הרים את עיניו בתקווה לקבל תרומה נדיבה.
6 אך פטרוס אמר: "כסף אין לי, אולם אתן לך את מה שיש לי; בשם ישוע המשיח מנצרת, התהלך!"
9 באי בית-המקדש, שראוהו הולך ומדלג, ושמעוהו מהלל את ה', 10 הכירו את הקבצן הפיסח שנהגו לראות בשער המקדש, והופתעו מאוד.
11 כולם מיהרו לצאת לאולם שלמה כדי לראות את הפלא, ואילו הקבצן נצמד בחזקה אל פטרוס ויוחנן.
12 פטרוס ניצל את ההזדמנות ופנה אל העם: "אנשי ישראל, מדוע אתם מופתעים כל-כך? מדוע אתם מביטים בנו כאילו שבכוחנו ובקדושתנו אנו אפשרנו לאיש הזה ללכת? 13 אלוהי אברהם, יצחק ויעקב - אלוהי אבותינו - הוא שהביא כבוד ותפארת לשם עבדו ישוע באמצעות הנס שחולל. כן, אני מתכוון לאותו ישוע שמסרתם לרומאים, ושדחיתם את הצעת פילטוס לשחררו. 14 סירבתם לשחרר את הקדוש והצדיק הזה, ודרשתם שפיליטוס ישחרר במקומו רוצח! 15 וכך הרגתם את שר החיים; אך אלוהים הקימו מן המתים. יוחנן ואני עדים לעובדה זאת, כי לאחר שהרגתם את ישוע ראינו אותו חי וקיים.
16 "האמונה בשמו של ישוע היא שריפאה אדם זה שכולכם הכרתם כפיסח. האמונה בישוע - שניתנה לנו מאלוהים - היא שריפאה אותו כליל!
17 "אחים יקרים, אני יודע שכל מה שעשיתם אתם ומנהיגיכם לישוע, עשיתם מתוך בורות וחוסר ידיעה. 18 אולם כך קיים אלוהים את הנבואות האומרות שהמשיח חייב לסבול.
24 "גם שמואל וכל הנביאים שקמו אחריו דברו על מה שמתרחש היום. 25 אתם הצאצאים של אותם הנביאים, וגם אתם כלולים באותה הברית שכרת ה' עם אבותיכם, שבה הבטיח לברך את העולם כולו באמצעות עם ישראל. הרי ה' הבטיח לאברהם אבינו[b]: 'והתברכו בזרעך כל גויי הארץ'. 26 וכאשר הקים אלוהים את עבדו ישוע מן המתים, הוא שלח אותו קודם כל אליכם, בני ישראל, כדי לברך אתכם שתחזרו בתשובה."
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.