24 תומא התאום, אחד משנים-עשר התלמידים, נעדר מאותה אסיפה. 25 כשסיפרו לו התלמידים שראו את האדון, תומא לא האמין. "לא אאמין בכך עד שאראה את נקבי המסמרים שבידיו ואגע בהם ובצדו," אמר.

26 כעבור שמונה ימים שוב התכנסו התלמידים, והפעם היה תומא ביניהם. גם הפעם היו הדלתות נעולות. לפתע שוב עמד ישוע ביניהם וקרא: "שלום לכם!"

27 ישוע פנה אל תומא ואמר: "גע בידי ובצד גופי, ואל תהיה יותר חסר-אמונה, כי אם תאמין!"

28 "אדוני ואלוהי!" קרא לו תומא.

29 ישוע המשיך לדבר אליו: "אתה מאמין משום שראית אותי, אולם ברוכים המאמינים על אף שאינם רואים." 30 ישוע חולל עוד ניסים רבים לעיני תלמידיו אך הם לא נכתבו בספר זה. 31 הניסים בספר זה נכתבו כדי שתאמינו כי הוא המשיח בן-האלוהים, וכדי שעל-ידי אמונתכם בו תחיו חיי נצח.

Read full chapter