התגלות 14

Habrit Hakhadasha/Haderekh

יד לאחר מכן ראיתי שה עומד על הר-ציון בירושלים, ואיתו 144,000 אנשים שנשאו על מצחם את שמו ואת שם אביו. ² מן השמים שמעתי קול כמים רבים וקול רעם גדול. הייתה זאת שירת מקהלה בליווי נגינת כנרים. ³ האנשים הרבים האלה שרו שיר חדש לפני כיסא אלוהים, לפני ארבע החיות ולפני עשרים-וארבעה הזקנים. איש לא יכול היה ללמוד את השיר, מלבד 144,000 האנשים אשר נפדו ונגאלו מן הארץ.

⁴ אנשים אלה לא טימאו את עצמם, אלא שמרו על טהרתם כבתולות.^[a] הם ניקנו מתוך בני-האדם כקורבן מקודש לאלוהים ולשה, והם הולכים בעקבות השה לכל אשר ילך. ⁵ הם חסרי דופי ומעולם לא הוציאו דבר-שקר מפיהם. ⁶ לאחר מכן ראיתי מלאך אחר מעופף במרכז השמים, והוא נושא בפיו בשורה לכל בני-האדם – לכל הארצות, העמים, הגזעים והשפות. ⁷ "כבדו את אלוהים ויראו אותו!" קרא המלאך בקול גדול. "כי הגיעה שעתו לשפוט את העולם, השתחוו לבורא השמים, הארץ, הים ומקורותיו!"

⁸ מלאך שני בא בעקבותיו וקרא: "בבל נפלה! העיר הגדולה בבל נפלה, על שום שהסיתה את כל העמים להשתתף במעשי הזנות והטומאה שלה!"^[b]

⁹ מלאך שלישי בא בעקבותיהם וקרא בקול: "כל המשתחווה לחיה ולפסל-דמותה, וכל הנושא את סימן החיה על ידו או על מצחו, ¹⁰ ישתה מיין זעם אלוהים, שנמזג בלתי-מהול בכוס זעמו של אלוהים, ויעונה באש וגופרית בנוכחות המלאכים הקדושים והשה. ¹¹ עשן ייסוריהם יעלה לנצח ולא ירווח להם ביום או בלילה, שכן השתחוו לחיה ולפסלה ונשאו את סימנה על מצחם או ידם."

¹² זוהי הזדמנות למאמינים, ששומרים את מצוות אלוהים ואת אמונת המשיח, להוכיח את סבלנותם.

¹³ שמעתי קול מן השמים מדבר אלי: "כתוב: מעתה ואילך ברוכים המתים על אמונתם במשיח!" והרוח אמר: "כן, הם באמת ברוכים. עתה הם יקבלו את שכרם וינוחו מעמלם, כי מעשיהם הטובים מלווים אותם לכל מקום."

¹⁴ לאחר מכן השתנה המראה: ראיתי ענן לבן ועליו יושב אחד בדמות "בן-אדם" .על ראשו כתר זהב ובידו מגל חד.

¹⁵ מן המקדש יצא מלאך וקרא בקול גדול אל היושב על הענן: "הנף את המגל והחל לקצור, כי הקמה בארץ בשלה והגיעה עת הקציר." ¹⁶ היושב על הענן הניף את מגלו על הארץ, והתבואה נקצרה.

¹⁷ מלאך נוסף יצא מהיכל ה' וגם בידו מגל חד. ¹⁸ עתה יצא מהמזבח מלאך אחר, אשר לו הסמכות והשלטון על האש, וקרא בקול אל המלאך שהחזיק במגל החד: "הנף את מגלך החד ובצור את אשכולות הגפן בארץ, כי בשלו הענבים." ¹⁹ המלאך הניף את המגל על הארץ, בצר את אשכולות ענבי הארץ והשליכם אל היקב הגדול של זעם אלוהים.

²⁰ הענבים נדרכו ביקב מחוץ לעיר, ודם רב זרם מהיקב למרחק של כ- 330 קילומטרים,^[c] ועומק הזרם כגובה רסן הסוס.