הבשורה על-פי מתי 8

Habrit Hakhadasha/Haderekh

ח כשירד ישוע מהגבעה הלך אחריו קהל גדול. ² אדם חולה בצרעת בא לקראתו, נפל על ברכיו והתחנן: "אדוני, אם רק תרצה, תוכל לרפא אותי."

³ ישוע נגע באיש ואמר: "ודאי שאני רוצה. הירפא!" ומיד נעלמה הצרעת.

⁴ "אל תספר על כך לאיש," אמר לו ישוע. "לך מיד אל הכהן והראה לו שנרפאת. אל תשכח לקחת איתך קורבן טהרה, כפי שציווה משה על בני-ישראל, כדי שכולם יראו שנרפאת!"

כשהגיע ישוע לכפר-נחום, בא אליו קצין רומאי והתחנן לפניו שירפא את משרתו הצעיר, השוכב משותק על מיטתו וסובל כאבים נוראיים.

⁷ "כן", השיב ישוע. "אבוא לרפא אותו."

⁸ "אדוני" אמר הקצין, "אני לא ראוי שתבוא אל ביתי, וגם אין צורך בכך. רק צווה שמשרתי יירפא, והוא יירפא. ⁹ כיצד אני יכול להיות בטוח בכך? הרי אני איש צבא ורגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פיקודי. אם אני אומר לחייל אחד: 'לך,' הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר 'בוא', הוא בא. ואם אני אומר למשרתי: 'עשה עבודה זאת או אחרת', הוא עושה אותה."

¹⁰ דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל ואמר: "בכל ישראל לא ראיתי אמונה גדולה כזאת! ¹¹ אני אומר לכם שגויים רבים, כמו הקצין הזה, יבואו מכל העולם וישבו במלכות השמים יחד עם אברהם, יצחק ויעקב. ¹² ויהודים רבים – שלמענם הוכנה המלכות – יגורשו לחושך, למקום של בכי וייסורים."

¹³ לאחר מכן אמר ישוע לקצין הרומאי: "לך עתה לביתך; הדבר שהאמנת בו נעשה!" ובאותה שעה נרפא המשרת.

¹⁴ כשבא ישוע לביתו של שמעון, ראה את חמותו של שמעון שוכבת במיטתה וקודחת מחום. ¹⁵ ישוע נגע בידה, ומיד ירד החום. היא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.

¹⁶ באותו ערב הובאו אל ישוע מספר אנשים אחוזי-שדים. במילה אחת מפיו של ישוע ברחו כל השדים, והחולים נרפאו. ¹⁷ מעשה זה הגשים את נבואת ישעיהו^[a]: "חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם."

¹⁸ כשראה ישוע את הקהל הרב שהתאסף סביבו, הורה לתלמידיו להתכונן לעבור לצד השני של הכינרת.

¹⁹ באותו זמן ניגש אליו איש דת אחד ואמר: "רבי, לכל מקום שתלך, אלך אחריך!"

²⁰ אולם ישוע ענה לו: "השועלים מתגוררים במחילות האדמה, ולציפורים יש קנים. אולם לבן-האדם אין מקום להניח את ראשו."

²¹ תלמיד אחר אמר לישוע: "אדוני, הרשה לי קודם לקבור את אבי ואחר כך אלך אחריך^[b]."

²² אולם ישוע ענה לו: "לך אחרי עכשיו! והנח למתים (מבחינה רוחנית) לדאוג למתים שלהם."

²³ לאחר מכן נכנסו ישוע ותלמידיו לסירה והחלו לשוט אל הצד השני של הכינרת. ²⁴ לפתע התחוללה סערה נוראה, והגלים הגבוהים הציפו את הסירה. ואילו ישוע ישן. ²⁵ התלמידים ניגשו אל ישוע והעירו אותו בבהלה: "אדוננו, הצל אותנו! אנחנו טובעים!"

²⁶ אולם ישוע ענה: "חסרי-אמונה שכמוכם! מדוע אתם פוחדים כל-כך? הוא קם ונזף ברוח, ופקד על הים להירגע. מיד פסקה הסערה; הרוח שקטה והים נרגע. ²⁷ התלמידים הנדהמים שאלו זה את זה: "מיהו האיש הזה שאפילו הרוח והים נשמעים לו?"

²⁸ בהגיעם אל ארץ הגדריים, באו לקראתם שני אנשים אחוזי-שדים. השניים התגוררו בבית-הקברות והיו מסוכנים כל כך, עד שאיש לא העז לעבור באזור ההוא.

²⁹ השניים צעקו אל ישוע: "מה אתה רוצה מאתנו, בן-האלוהים? אסור לך עדיין לייסר אותנו!"

³⁰ במרחק מה משם רעה עדר חזירים, ³¹ והשדים ביקשו: "אם אתה מגרש אותנו, שלח אותנו לפחות אל תוך החזירים האלה."

³² ישוע הסכים, וציווה עליהם: "הסתלקו!" השדים יצאו מהאנשים ונכנסו בחזירים, ואלה דהרו מיד במדרון ההר ישר אל תוך הים, וטבעו. ³³ הרועים ברחו אל העיר הקרובה וסיפרו על מה שקרה, ³⁴ וכל אנשי העיר יצאו מיד לראות את ישוע, וביקשו ממנו לעזוב את האזור ולא להטריד אותם.