הבשורה על-פי לוקס 13

Habrit Hakhadasha/Haderekh

יג אז באו אנשים לישוע וסיפרו לו שפילטוס רצח מספר יהודים מהגליל בעת שהקריבו זבחים בבית-המקדש.

² "האם אתם חושבים שהם נרצחו משום שהיו חוטאים גדולים יותר משאר אנשי הגליל?" שאל ישוע. ³ "ודאי שלא! אני אומר לכם שאם לא תחזרו בתשובה ותפנו לאלוהים יהיה סופכם כמו שלהם.

⁴ "ומה בנוגע לשמונה-עשר האנשים שנהרגו כשהתמוטט עליהם המגדל בשילוח? האם הם היו החוטאים הגדולים ביותר בירושלים? ⁵ ודאי שלא! אבל דעו לכם שאם לא תחזרו בתשובה יהיה סופכם שלהם."

⁶ ישוע סיפר להם את המשל הבא: "אדם נטע בגנו עץ תאנה, אולם בכל פעם שבא לחפש תאנים ציפתה לו אכזבה כי העץ לא נשא כל פרי. ⁷ לבסוף אמר לגנן: 'חיכיתי שלוש שנים ולא זכיתי אף בתאנה אחת! הבה נעקור את העץ וניטע אחר במקומו; חבל שיגזול חלקת אדמה יקרה.'

⁸ "'חכה עוד שנה אחת, אדוני,' ביקש הגנן. 'אני אקדיש לתאנה תשומת לב מיוחדת, אעדור סביבה ואזבל את האדמה. ⁹ אם התאנה תשא פרי בשנה הבאה מה טוב, ואם לא – אעקור אותה.'"

¹⁰ בשבת אחת כשלימד ישוע בבית-הכנסת, ¹¹ ראה אישה שהייתה בעלת-מום במשך שמונה-עשרה שנה. הגב שלה היה כפוף והיא לא יכלה להזדקף.

¹² ישוע קרא אליו את האישה ואמר לה: "אישה, הרפאי ממחלתך!" ¹³ הוא נגע בה, והיא מיד הזדקפה והחלה להלל את אלוהים.

¹⁴ ראש בית-הכנסת כעס מאוד על שישוע ריפא את האישה בשבת. "שישה ימים בשבוע נועדו לעבודה!" קרא בזעם אל הקהל. "בואו להירפא בימי חול ולא בשבת!"

¹⁵ "צבוע שכמוך!" הייתה תשובתו של האדון. "אתם כולם, האם אינכם מתירים את הבהמות שלכם ומוליכים אותם אל השוקת בשבת לשתות מים? ¹⁶ והאם אסור לי, רק משום ששבת היום, להתיר אישה זאת, יהודייה, מכבלי השטן שאסר אותה במשך שמונה-עשרה שנים?"

¹⁷ דבריו ביישו את מתנגדיו ואילו כל העם שמח על הנפלאות שחולל.

¹⁸ ישוע חזר ולימד את העם על מלכות האלוהים: "כיצד אוכל לתאר לכם את מלכות האלוהים, למה היא דומה? ¹⁹ מלכות האלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בגינה. כעבור זמן מה גדל הגרגר הזעיר והופך לעץ, והציפורים בונות קן בין ענפיו. מלכות האלוהים דומה לשמרים בבצק – מעט השמרים מחמיצים את הבצק כולו."

²² בדרכו לירושלים עבר ישוע מעיר לעיר ומכפר לכפר ולימד את האנשים. ²³ פעם שאל מישהו את ישוע: "אדון, האם ייוושעו רק אנשים מעטים?"

השיב לו ישוע: "הואיל ושער הכניסה צר מאוד, עליכם להתאמץ מאוד כדי להיכנס דרכו. דעו לכם שאנשים רבים ירצו להיכנס דרך השער, אבל הם לא יוכלו; לאחר שבעל-הבית ינעל את השער יהיה מאוחר מדי. גם אם תעמדו בחוץ, תדפקו על השער ותתחננו: 'אדוננו, פתח לנו בבקשה.' הוא יענה לכם: 'אינני מכיר אתכם כלל, מאיפה אתם?'

²⁶ "'אבל אכלנו ושתינו איתך ואף לימדת ברחוב שלנו,' תגידו. ²⁷ והוא ישיב: 'אני אומר לכם שאני לא מכיר אתכם. הסתלקו מכאן, רשעים שכמותכם!'

²⁸ "אתם תהיו מחוץ למלכות האלוהים, במקום שיש בכי וחריקת שיניים, כשתראו את אברהם, יצחק, יעקב וכל הנביאים. ²⁹ מכל קצוות תבל יבואו אנשים אל מלכות האלוהים. ³⁰ דעו לכם כי יש כאלה שעתה נחשבים נחותים, אולם במלכות האלוהים הם יהיו גדולים. לעומתם יש כאלה שעתה הם אנשים חשובים וגדולים, אולם במלכות האלוהים יהיו קטנים ולא חשובים."

³¹ באותה שעה באו פרושים אחדים אל ישוע והזהירו אותו: "המלך הורדוס רוצה להרוג אותך! אם ברצונך לחיות, ברח מכאן!"

³² ישוע השיב להם: "לכו ואמרו לשועל הזה שאמשיך לגרש שדים ולרפא את החולים היום ומחר, וביום השלישי אשלים את משימתי. ³³ כן, עלי להמשיך בדרכי היום, מחר ומחרתיים, כי לא ייתכן שנביא אלוהים ייהרג מחוץ לירושלים.

³⁴ "ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים, פעמים רבות חפצתי לקבץ את בניך כתרנגולת המקבצת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא הנחתם לי. ³⁵ והנה אלוהים נוטש את ביתכם, ואני אומר לכם שלא תראו אותי שוב עד אשר תאמרו: 'ברוך הבא בשם ה'.'"